ה- Framingham Risk Score (FRS) הוא בעל ערך בהערכת פוטנציאל למחלה קרדיווסקולרית, אך מחקר חדש מראה, כי הוא מספק אומדן חסר של הסיכון עבור אחוז גדול מהחולים.
על-אף שה-FRS הינו כלי יעיל להערכת סיכון עתידי לאירועים כליליים. נתוני המחקר מראים, כי שליש מהפרטים שנחשבו כבעלי סיכון נמוך או בינוני עפ"י ה-FRS, כבר מראים סימני למחלה טרשתית תת-קלינית.
במסגרת המחקר, השתמשו החוקרים בבדיקות אקו ואולטראסאונד ב-1445 פרטים באוכלוסיה מגוונת מבחינה אתנית, במטרה לקבוע כיצד תוצאות הבדיקות מתיישבות עם ה-FRS.
באמצעות שימוש בהיפרטרופיה של חדר שמאל או ברמות גבוהות של פלאקים בעורקי הצוואר כאינדיקטורים למחלה קרדיווסקולרית תת-קלינית, החוקרים מצאו כי 29% מהחולים עם ממצאים אלה נחשבו כבעלי סיכון נמוך ע"י ה-FRS. כך גם עבור 42% מהחולים שהיו בעלי סיכון בינוני עפ"י ה-FRS.
יתרה מזאת, בקטגוריית הסיכון הבינוני ב-FRS, מחלה תת-קלינית הייתה שכיחה יותר משמעותית בנשים (53% לעומת 32% בגברים), ובשחורים (59%) בהשוואה ללבנים (46%) או להיספנים (33%).
לדברי החוקרים, השימוש בבדיקת אולטראסאונד לא-פולשנית עשוי להפוך את יכולת הניבוי של מחלה כלילית למדויקת יותר, בייחוד בנשים.
בנוסף, הבדלים של גזע ומוצא משפיעים, ככל הנראה, על דיוק הניבוי של ה-FRS, ויש לזכור זאת כאשר מעריכים את הסיכון למחלה כלילית בחולה הבודד.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!