מתוצאות מחקר חד שהתבסס על נתוני Project IMPACT עולה כי היפראוקסיה בחולים המאושפזים ביחידת טיפול נמרץ, לאחר ששרדו דום לבבי, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז. ממצאי המחקר פורסמו במהדורת 2 ביוני של Journal of the American Medical Association.
החוקרים בחנו את התוצאות בחולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ לאחר החייאה בשל דום לבבי. המחקר כלל משתתפים מ-120 מרכזים רפואיים. הם מדגישים כי זהו המחקר הרב-מרכזי הגדול הראשון שהדגים את הקשר בין היפראוקסיה לאחר החייאה ובין תוצאות קליניות שליליות.
מבין 6326 החולים במחקר, ב-1156 תועדה היפראוקסיה, שהוגדרה בנוכחות לחץ חמצן בדם עורקי של מעל 300 מ”מ כספית בתוך 24 שעות מהאשפוז ביחידת טיפול נמרץ; ב-3399 תועדה היפוקסיה (לחץ חמצן בדם עורקי של פחות מ-60 מ”מ כספית); ב-1171 לחץ החמצן בדם עורקי היה תקין.
שיעורי התמותה באשפוז עמדו על 63% בקבוצת החולים עם היפראקוסיה, שיעור גבוה משמעותית מ-57% תמותה בקבוצת החולים עם היפוקסיה ו-54% תמותה בקבוצת החולים עם לחץ חמצן תקין בדם עורקי (p<0.001). בנוסף, היפראוקסיה לוותה בסבירות נמוכה יותר לתפקוד עצמאי בעת השחרור מבית החולים.
החוקרים יצרו מודל סטטיסטי תוך תקנון לערפלנים אפשריים, דוגמת גיל, מצב תפקודי טרם האשפוז, מחלות רקע, סימנים חיוניים וגורמים אחרים, ומצאו קשר בין היפראקוסיה ובין סיכון כמעט מוכפל לתמותה באשפוז, בהשוואה לחולים עם לחץ חמצן תקין בדם עורקי (OR = 1.8, 95% CI = 1.5-2.2).
רה-פרפוזיה לאחר אירוע איסכמי מלווה בעלייה ב-ROS (Reactive Oxygen Species), שעשויה לגבור על נוגדי-חמצון טבעיים. העקה החמצונית בשל ROS לאחר רה-פרפוזיה עשויה להוביל לתמותה תאית מוגברת.
במאמר מערכת מציינים מומחים בתחום כי המחקר מצא בנוסף קשר בין היפוקסיה ותמותה לאחר החייאה. מסיבה זו, קשה לקבוע המלצות גורפות כנגד מתן 100% חמצן בשלב מוקדם בהחייאה. הכותבים מוסיפים כי הערכת לחץ החמצן המוחי עשויה לסייע בהתאמת רמות החמצן בחולים לאחר החייאה, אך מדגישים כי גישה זו לא-נבחנה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!