מניתוח פוסט הוק של ממצאי מחקר EPHESUS (Eplerenone Post Acute Myocardial Infarction Heart Failure Efficacy and Survival) עולה כי ל- Eplerenone (אינספרה) תועלת ייחודית כטיפול למניעת התפתחות אי-ספיקת לב לאחר אוטם לבבי.
במסגרת המחקר חולקו באקראי למעלה מ-6,600 חולים בתוך שבועיים מאוטם לבבי חד, עם אי-ספיקת לב סיסטולית, או הפרעה בתפקוד חדר שמאל וסוכרת, לטיפול ב- Eplerenone (25 מ”ג ליום והעלאת המינון עד 50 מ”ג ליום) או פלסבו בנוסף לטיפול סטנדרטי, שעשוי לכלול משתני לולאה.
בקבוצת ההתערבות נרשמה ירידה של 15% בשיעורי התמותה, בהשוואה לביקורות (p=0.008) וירידה של 13% בתמותה קרדיווסקולארית או אשפוזים על-רקע תחלואה קרדיווסקולארית (p=0.002), שהוגדרו שניהם כיעדי סיום עיקריים של המחקר.
הסקירה הנוכחית כללה כ-6,000 חולים ששרדו לאחר חודש אחד, ועבורם היו לחוקרים נתינים זמינים.
מניתוח הנתונים עולה כי שיתון (כפי שנקבע לפי הערכת היקף הירידה בנפח הפלזמה) לווה בירידה מובהקת של 11-195 במספר יעדי סיום קליניים, כולל תמותה מכל-סיבה ואשפוזים עקב אי-ספיקת לב. תכונת שימור אשלגן לוותה בשיפור מובהק של 12-34% בשיעורי התמותה מכל סיבה ותמותה קרדיווסקולארית ויעדי סיום אחרים.
לא הודגמה אינטראקציה סטטיסטית בין השפעות השיתון ושימור-אשלגן ובין התוצאות, וכן לא זוהתה אינטראקציה עם ההשפעות של Eplerenone על התוצאות בניתוח העיקרי של ממצאי המחקר.
הממצאים העדכניים עשויים לעודד רופאים המהססים מפני מתן אנטגוניסטים לאלדוסטרון לטיפול באי-ספיקת לב לאחר אוטם לבבי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תכונות השיתון ושימור אשלגן של Eplerenone קשורות באופן מובהק, ובלתי-תלוי אחת בשניה, בתוצאות חיוביות בטיפול באי-ספיקת לב בחולים לאחר אוטם לבבי חד. מהממצאים עולה כי ל- Eplerenone ערך מוסף, שאינו תלוי ביכולת השיתון או שימור אשלגן, במקרים אלו. לאור זאת, החוקרים קובעים כי הסקירה הנוכחית מספקת עדות ברורה להשפעות פליאוטרופויות חיוביות של הטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב, לפחות במקרים לאחר אוטם לבבי.
J Am Coll Cardiol 2011;58:1958-1966
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!