מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-JAMA והוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Chronic Kidney Disease Prognosis Consortium עולה קשר בין ערכי eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) ירודים ואלבומינוריה משמעותית ובין שיעורי תמותה ומחלת כליות סופנית בכל הגילאים, במגוון אוכלוסיות רחב.
החוקרים בחנו את הקשר בין תמותה, מחלת כליות בשלב סופני ומחלות לב וכלי דם בחולים בגילאים שונים, עם תפקוד כלייתי שונה. במטרה להעריך את האינטראקציה לפי גיל בין מדדי eGFR ואלבומינוריה ובין הסיכון הקליני, החוקרים ערכו מטה-אנליזה של נתונים אודות למעלה משני מיליון חולים מ-33 אוכלוסיות חולים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם ו-13 עוקבות של חולים עם מחלת כליות כרונית מרחבי העולם. הנתונים נאספו בין השנים 1972-2011, עם מעקב ממוצע של 5.8 שנים.
קבוצות הגיל כללו חולים בגילאי 18-54 שנים, 55-64 שנים, 65-74 שנים ו-75 שנים ומעלה. תוצאי הסיום העיקריים כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה ומחלת כליות בשלב סופני.
הסיכון לתמותה (כ-112,000 מקרי תמותה) ומחלת כליות בשלב סופני (כ-8,400 מקרים) היה גבוה יותר עם ערכי eGFR נמוכים יותר וערכי אלבומינוריה גבוהים יותר בכל קבוצת גיל. הן במדגמי האוכלוסייה הכללית והן במדגמי חולים בסיכון גבוה, הסיכון היחסי לתמותה עם ערכי eGFR ירודים היה נמוך יותר עם העליה בגיל, אך הסיכון האבסולוטי לתמותה עלה עם עליה בגיל. במילים אחרות, לערכי eGFR ירודים השפעה יחסית שפחתה בגילאים מתקדמים, אם כי בחולים מבוגרים יותר נרשם סיכון כולל גבוה יותר לתמותה.
בניגוד להשפעות של eGFR, ההשפעה היחסית של אלבומינוריה מוגברת לא פחתה עם הגיל.
הבדלים בסיכון היחסי היו גבוהים יותר בקבוצות החולים בגילאים מתקדמים.
במדגמי החולים עם מחלת כליות כרונית, שנבחנו בנפרד מהמדגמים הכלליים, הסיכון היחסי המתוקן לתמותה לא פחת עם הגיל. הממצאים היו די עקביים והסיכון נותר בכל הגילאים,ואף היה בולט עוד יותר בגיל מתקדם בחולים עם מחלת כליות כרונית.
בכל המדגמים, הסיכון היחסי למחלת כליות בשלב סופני וההבדלים בסיכון האבסולוטי למחלת כליות סופנית בערכי eGFR נמוכים יותר או יחסי אלבומין:קריאטינין גבוהים יותר, היה דומה בקבוצות גיל שונות.
לסיכום, מהנתונים עולה כי על-בסיס הסיכון היחסי באוכלוסייה הכללית, בחולים צעירים הסיכון היחסי הגבוה ביותר לתמותה, ובחולים מבוגרים הסיכון היחסי הנמוך ביותר לתמותה. אך במונחים של סיכון מיוחס, בחולים המבוגרים ביותר הסיכון המיוחס הגבוה ביותר. לכן, בקבוצה זו הסיכון היחסי נמוך יותר, אך עם עליה גדולה יותר בסיכון עם ערכי eGFR ירודים.
באשר לפרוטאינוריה, השינוי פחות בולט, כך שבחולים מבוגרים הסיכון היחסי נמוך יותר רק במעט, אך העליה בסיכון גבוהה יותר משמעותית. וכאשר בוחנים בנפרד את מדגם החולים עם מחלת כליות כרונית, מזהים קשר בין אלבומינוריה וערכי eGFR נמוכים בכל קבוצות הגיל ובין מחלת כליות בשלב סופני ותמותה ומחלת כליות בשלב סופני.
Kidney Week 2012: Abstract
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!