קרדיולוגיה

יעילות ובטיחות דומה ל-Rivaroxaban (קסרלטו) במניעת שבץ במטופלי AF הן באלה שטופלו בעבר בוורפרין והן נאיבים לטיפול קודם (Ann Intern Med)

ע”פ מחקר חדש מה-Ann Intern Med יעילות הטיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו) במניעת שבץ במטופלים עם פרפור פרוזדורים (AF) דומה במטופלים שהיו נאיבים לטיפול קודם באנטגוניסטים של ויטמין K (וורפרין-קומדין  , VKA) לזו של מטופלים בעבר בוורפרין.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקר ה-ROCKET שהישווה בין ריברוקסבן לוורפרין נמצא שריברוקסבן היה לא נחות לוורפרין במניעת שבץ או תחסיף סיסטמי במטופלים עם AF . מטרת החוקרים באנליזה זו הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של ריברוקסבן בהשוואה לוורפרין הן במטופלים שהיו תחת טיפול קודם ב-VKA והן באלה שהיו נאיבים לטיפול זה.

באנליזה של תתי קבוצות אלה השתתפו בסה”כ 14,264 מטופלים עם AF ונבחנה היעילות והבטיחות בשתי תתי הקבוצות.

החוקרים מדווחים כי 55.4% מהמשתתפים היו תחת טיפול קודם ב-VKA , ו-44.6% ללא נסיון קודם.

האפקט של ריברוקסבן בהשוואה לוורפרין על שבץ או תסחיף סיסטמי היה עקבי :

לכל 100 שנות מעקב מטופל היו 2.32 אירועים תחת ריברוקסבן בהשוואה ל-2.87 בוורפרין במטופלים עם נסיון טיפולי קודם ב-VKA (יחס סיכון 0.81 ברווח בר סמך של 0.64-1.03) , ועבור מטופלים ללא נסיון VKA קודם 1.98 אירועים לעומת 2.09 (יחס סיכון 0.94, ברווח בר סמך של 0.75-1.18), כשה-P=0.36 לאינטרקציה.

במהלך 7 הימים הראשונים מתחילת הטיפול, ריברוקסבן היה קשור עם יותר דימומים מוורפרין . יחס הסיכון למטופלים ללא נסיון קודם ב- VKA היה 5.83 (ברווח בר סמך של 3.25-10.44) ובמטופלים עם נסיון VKA יחס סיכון של 6.66 (ברווח בר סמך של 3.83-11.58), עם p=0.53 לאינטרקציה.

לאחר 30 יום ריברוקסבן היה קשור לפחות אירועי דימום מוורפרין במטופלים נאיבים ל-VKA (יחס סיכון של 0.84 (רווח בר סמך בין 0.74-0.95) וסיכון דומה לדימומים במטופלים אם ניסון קודם ב-VKA (יחס סיכון 1.06, רווח בר סמך 0.96-1.17 ) וה-p=0.003 לאינטרקציה.

החוקרים מציינים במסגרת מיגבלות האנליזה שהמחקר לא תוכנן מראש לזהות הבדלים בתתי הקבוצות הללו.

מסקנת החוקרים היא שהיעילות שריברוקסבן מציג בהשוואה לוורפרין הן במטופלים ללא נסיון קודם ב-VKA והן במטופלים שטופלו כבר ב-VKA , דומה לתוצאות בכלל קבוצת המחקר. כמו כן הם מדגישים שאמנם היו יותר אירועי דמם בריברוקסבן לאחר 7 ימים מתחילת המחקר אך לאחר 30 יום ריברוקסבן היה קשור לפחות דימומים בקבוצה הנאיבית ל-VKA ולאותו שיעור דימומים במטופלים עם נסיון קודם ב-VKA .

החוקרים מסכמים כי הם מאמינים שהמידע המוצג באנליזה זו עשוי להיות מועיל לקלינאים השוקלים העברת מטופלים המקבלים כיום VKA לריברוקסבן.  

Ann Intern Med. 2013 Jun 18;158(12):861-8

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך