מנתוני מחקר ENGAGE AF-TIMI 48, שפורסמו בכתב העת Circulation: Arrhythmia and Electrophysiology, עולה כי בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי סיכון נמוך יותר משמעותית לאירועים מוחיים / תסחיף סיסטמי וכן תמותה מכל-סיבה לאורך חציון מעקב של 2.8 שנים, בהשוואה לחולים עם פרפור פרוזדורים ממושך או קבוע.
מדגם המחקר כלל 21,105 חולים שסווגו לאחת מהקבוצות הבאות: פרפור פרוזדורים התקפי (פחות משבעה ימים), ממושך (לפחות שבעה ימים אך פחות משנה), או קבוע (שנה ומעלה או כישלון היפוך קצב). החוקרים בחנו את היעילות והבטיחות במהלך חציון מעקב של 2.8 שנים, תוך השוואה לפי דפוס הפרעת הקצב.
שיעורי התוצא העיקרי, שכלל אירוע מוחי או תסחיף סיסטמי, היו נמוכים יותר בחולים עם פרפור פרוזדורים התקפי (1.49% בשנה), בהשוואה להפרעת קצב ממושכת (1.83% בשנה) וקבועה (1.95% בשנה). שיעורי התמותה מכל-סיבה היו נמוכים יותר עם הפרעת קצב התקפית (3% בשנה), בהשוואה לממושכת (4.4% בשנה) וקבועה (4.4% בשנה). שיעור הדימומים המג'וריים היה דומה בכל הקבוצות (2.86% לעומת 2.65% ו-2.73%, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הסיכון לאירועים תרומבואמבוליים ותמותה נמוך יותר בנוכחות פרפור פרוזדורים התקפי, בהשוואה להפרעת קצב ממושכת או קבועה. היעילות והבטיחות של Edoxaban בהשוואה לקומדין הייתה עקבית בשלושת דפוסי הפרעת הקצב.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!