מנתונים חדשים מסקנדינביה, אשר פורסמו בכתב העת BMJ, עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter), בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase) מלווה בסיכון מופחת לאי-ספיקת לב ותמותה מכל-סיבה, אך ללא הבדל באירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת הקרדיווסקולארית של מעכבי SGLT-2 על-בסיס נתונים ממאגרים ארציים מדנמרק, נורבגיה ושבדיה, בין אפריל 2013 ועד דצמבר 2016. מדגם המחקר כלל 20,983 מטופלים חדשים במעכבי SGLT-2 ומספר דומה של מטופלים חדשים במעכבי DPP-4, כולם בגילאי 35-84 שנים, אשר תאמו לפי גיל, מין, היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית מג’ורית ומדד Propensity Score.
התוצאים העיקריים היו אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים (משלב של אוטם לבבי, אירוע מוחי ותמותה קרדיווסקולארית) ואי-ספיקת לב (אשפוז בשל אי-ספיקת לב או תמותה עקב אי-ספיקת לב). תוצאים משניים כללו את המרכיבים הפרטניים של התוצא הקרדיווסקולארי ותמותה מכל-סיבה.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 61 שנים, 60% מהמשתתפים היו גברים וב-19% תועדה היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית מג’ורית. מבין מעקב כולל של 27,416 שנות-אדם אחר אלו שטופלו במעכבי SGLT-2, 22,627 חולים (83%) החל טיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה), 4,521 (16%) החלו טיפול ב- Empagliflozin (ג’ארדיאנס) ו-268 (1%) החלו טיפול ב-Canagliflozin (אינווקנה).
במהלך המעקב, 467 חולים בקבוצת הטיפול במעכבי SGLT-2 (שיעורי היארעות של 17.0 אירועים ל-1,000 שנות-אדם) ו-662 מטופלים במעכבי DPP-4 (שיעורי היארעות של 18.0 אירועים ל-1,000 שנות-אדם) אובחנו עם אירוע קרדיווסקולארי מג’ורי, בעוד ש-130 חולים (4.7 אירועים ל-1,000 שנות-אדם) ו-265 חולים (7.1 אירועים ל-1,000 שנות-אדם) אובחנו עם אי-ספיקת לב, בהתאמה. יחסי הסיכון עמדו על 0.94 (רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.06) לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ועל 0.66 (רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.81) לאי-ספיקת לב.
יחסי הסיכון היו עקביים בתתי-קבוצות של חולים עם ובלי היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית מג’ורית ועם ובלי היסטוריה של אי-ספיקת לב. יחסי הסיכון לתוצאים משניים, בהשוואת מעכבי SGLT-2 אל מול מעכבי DPP-4, לא היו מובהקים סטטיסטית בהערכת הסיכון לאוטם לבבי, אירוע מוחי, או תמותה קרדיווסקולארית. עם זאת, החוקרים זיהו יחס סיכון של 0.84 (רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.98) לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ושל 0.80 (רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.92) לתמותה מכל-סיבה.
מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי יחס הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים עמד על 0.84 (רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.98), יחס הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית עמד על 0.67 (רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.93) ויחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה עמד על 0.75 (רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.91).
החוקרים כותבים כי ממצאים אלו עשויים לסייע בהסבר למטופלים, מטפלים והרשויות אודות התועלת הקרדיווסקולארית של מעכבי SGLT-2.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!