במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לאחר השתלת תומכן מצופה-תרופה מדור-שני, טיפול נוגד-טסיות כפול במשך 1-3 חודשים ולאר טיפול במעכב P2Y12 כנוגד-טסיות יחיד לווה בסיכון נמוך יותר לאירועי דמם וסיכון דומה לתרומבוזיס של התומכן, תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי ואירועים מוחיים, בהשוואה למתן טיפול נוגד-טסיות כפול לפרק זמן ארוך יותר.
לפני קרוב לעשרים שנים, טיפול נוגד-טסיות כפול עם אספירין ופלויקס (Clopidogrel) הפך לטיפול הסטנדרטי בטיפול בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST. למרות שתוספת פלוויקס לטיפול באספירין הובילה לעליה בסיכון לדימומים, נרשמה ירידה בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, ללא תלות בגישת הטיפול בחולים ואם מדובר היה בטיפול שמרני או פולשני, ועם המשך תועלת לאורך הזמן. ממצאים אלו נתמכו ע”י מחקרים קליניים נוספים עם מעכבי P2Y12 פוטנטיים יותר, כולל Prasugrel (אפיאנט) ו-Ticagrelor (ברילינטה), אשר הדגימו ירידה נוספת בסיכון לאירועים איסכמיים, בהשוואה לפלוויקס, בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה, למרות שזאת על חשבון סיכון מוגבר לדימומים.
החוקרים ערכו חיפוש במספר מאגרים רפואיים, כולל PubMed, Scopus, Web of Sciences, Ovid ו-ScienceDirect וזיהו מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת טיפול נוגד-טסיות כפול במשך עד 3 חודשים ולאחר מכן טיפול במעכב P2Y12 בלבד, לעומת 12 חודשי טיפול נוגד-טסיות כפול לאחר התערבות כלילית חדה עם השתלת תומכן מצופה תרופה מדור שני.
התוצאים העיקריים כללו אירועי דמם מג’ורי ותרומבוזיס של התומכן שנה אחת לאחר ההקצאה האקראית.
הסקירה כללה 5 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם כ-32,000 חולים. הסיכון לאירועי דמם מג’ורי היה נמוך משמעותית בחולים בקבוצת טיפול קצר במשלב נוגדי-טסיות ולאחר מכן טיפול במעכב P2Y12 בלבד, בהשוואה לאלו שקיבלו 12 חודשי טיפול נוגד-טסיות כפול (יחס סיכון של 0.63, רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.86). לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בשיעורי תרומבוזיס של התומכן ובתוצאי הסיום המשניים שכללו תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי ואירוע מוחי.
מניתוח הנתונים עלה כי במחקרים להשוואת טיפול נוגד-טסיות כפול למשך עד 3 חודשים ולאחר מכן טיפול מונותרפי במעכב P2Y12 אל מול לעומת טיפול נוגד-טסיות כפול למשך 12 חודשים ומחקרים להערכת טיפול נוגד-טסיות כפול למשך עד 3 חודשים ולאחריו טיפול מונותרפי באספירין, לעומת טיפול נוגד-טסיות כפול למשך 12 חודשים, לא תועדה אינטראקציה בין טיפול ותת-קבוצה עבור כל תוצאי הסיום.
משילוב הנתונים מכל המחקרים הללו עלה כי ללא תלות בסוג טיפול בנוגד-טסיות מונותרפי, טיפול קצר-טווח במשלב נוגדי טסיות לווה בסיכון נמוך יותר לאירועי דמם מג’ורי (יחס סיכון של 0.63) וללא הבדלים בסיכון לתרומבוזיס של התומכן, תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי ואירועים מוחיים בין משטרי הטיפול.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם טיפול במעכב P2Y12 כטיפול יחיד עדיף על אספירין כטיפול נוגד-טסיות יחיד בחולים אלו.
European Heart Journal, Volume 42, Issue 4, 21 January 2021
הערת מערכת:
אתם מוזמנים לצפות בוובינר שהתקיים בחודשים האחרונים במסגרת הסדרה תרומבוזיס בימי קורונה : האם הסתיים תפקידו של האספירין ?
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!