מנתונים שטרם עברו סיקור עמיתים ופורסמו באתר MedRxiv עולה כי בחולים עם דיכאון וסוכרת סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה, גם לאחר שנלקחו בחשבון ערפלנים שונים. ההשפעה המשולבת על הסיכון לתמותה נובעת בעיקר מתמותה עקב מחלות ממאירות וסיבות אחרות, אך לא עקב מחלות סירקולטוריות.
מדגם המחקר כלל קרוב לחצי מיליון משתתפים ממאגר UK Biobank, מחקר עוקבה פרוספקטיבי, הכולל משתתפים בגילאי 40-69 שנים מ-22 מרכזים ברחבי בריטניה במהלך השנים 2006-2010. החוקרים לא כללו במחקר חולים עם היסטוריה של הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה וחולים עם נתונים חסרים.
בתחילת המחקר, 86% מהמשתתפים במחקר לא סבלו מדיכאון או סוכרת, ב-8% הייתה אבחנה של דיכאון בלבד, ב-5% אבחנה של סוכרת בלבד, 1% סבלו מסוכרת וגם דיכאון.
לאורך חציון מעקב של 6.8 שנים תועדו 13,724 מקרי תמותה (2.7%). מבין אלו, 7,976 מקרי תמותה (1.6%) עקב מחלות סרטן, 2,827 (0.6%) מקרי תמותה עקב מחלות סירקולטוריות ו-2,921 (0.6%) מקרי תמותה מסיבות אחרות.
לאחר תקנון מלא לערפלנים אפשריים ובהשוואה אל מול אלו ללא דיכאון או סוכרת, הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה גבוה ב-26% באלו עם דיכאון בלבד, גבוה ב-62% באלו עם סוכרת בלבד וגבוה ב-116% באלו עם שילוב דיכאון וסוכרת. כל ההבדלים הללו היו מובהקים סטטיסטית.
הסיכון לתמותה מכל-סיבה, תמותה עקב ממאירות ותמותה מסיבות אחרות עלה על סך הסיכון עקב סוכרת ודיכאון בלבד, רמז לאינטראקציה אדטיבית בין סיכון וסוכרת בהשפעה על הסיכון לתמותה. עם זאת, עדות מובהקת סטטיסטית תוארה רק עם הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב ממאירות.
ההשפעה הסינרגיסטית של דיכאון על תמותה מכל-סיבה עלתה על ההשפעה האדטיבית הצפויה עקב כל אחת מההפרעות בנפרד ונבעה ברובה מעליה בסיכון לתמותה ומסיבות אחרות מעבר למחלות סירקולטוריות וממאירות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מציעים תועלת אפשרית נוספת לטיפול בדיכאון בחולים עם סוכרת וקוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
מתוך אתר MedRxiv
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!