במאמר שפורסם בכתב העת International Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קיים קשר בצורת J בין הריכוז בדם של חומצה אורית בקבלה לאשפוז של חולים עם תסמונת כלילית חדה שעברו התערבות כלילית מילעורית ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין חומצה אורית ובין התוצאות ארוכות הטווח בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
מדגם המחקר כלל 1,068 חולים עם תסמונת כלילית חדה שעברו התערבות כלילית מילעורית. החולים סווגו לשלוש קבוצות על-פי רמות חומצה אורית בדם בקבלה לאשפוז: חמישון תחתון, שלושה חמישונים אמצעיים וחמישון עליון.
התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי התמותה מכל-סיבה.
מהנתונים עולה כי חולים עם רמות חומצה אורית גבוהות יותר היו צעירים יותר (גיל ממוצע של 71 לעומת 68 לעומת 67 שנים, בהתאמה, p<0.05), עם שכיחות גבוהה יותר של גברים (57.6% לעומת 76.9% לעומת 84.7%, בהתאמה, p<0.001). יתרה מזאת, בחולים אלו תועד קצב פינוי גלומרולארי נמוך יותר (83 לעומת 74 לעומת 59 מ”ל/דקה, בהתאמה, p<0.001) ומקטע פליטה של חדר שמאל שהיה נמוך יותר (58% לעומת 57% לעומת 53%, בהתאמה, p<0.001).
במהלך חציון מעקב של ארבע שנים תועדו 158 מקרי תמותה מכל-סיבה.
שיעורי התמותה הגבוהים ביותר תוארו בקרב חולים בחמישון העליון של ריכוז חומצה אורית בדם (23.8%), לאחר מכן באלו בחמישון התחתון (16.5%) ושיעורי התמותה הנמוכים ביותר תועדו באלו עם ריכוזי ביניים של חומצה אורית בדם (11.4%).
בהשוואה לרמות חומצה אורית בדם בחמישוני הביניים, יחס הסיכון המתוקן לתמותה מכל-סיבה עמד על 1.72 (רווח בר-סמך 95% של 1.16-2.53, p<0.05) באלו עם ריכוזי חומצה אורית בחמישון העליון ועל 1.57 (רווח בר-סמך 95% של 1.03-2.36, p<0.05) באלו עם ריכוזי חומצה אורית בחמישון התחתון.
ממצאי המחקר מעידים על קשר בצורת J בין רמות חומצה אורית בדם בעת קבלה לאשפוז של חולים עם תסמונת כלילית חדה שעברו התערבות כלילית מילעורית ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!