במאמר שפורסם בכתב העת ESC Heart Failure מדווחים חוקרים מיפן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-ARNI (או Angiotensin Receptor-Neprilysin Inhibitor) הוביל לשיפור תנגודת לאינסולין והפחתת רמות חומצה אורית בדם בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית יציבה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שההשפעות ההמודינמיות של ARNI בחולי אי-ספיקת לב הוכחו במחקרים קודמים, ההשפעה על משק הסוכר לא נבחנה לעומק. כעת הם השלימו הערכה רטרוספקטיבית לקביעת ההשפעות של ARNI על משק הסוכר בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית יציבה.
מדגם המחקר כלל 34 חולים שטופלו באופן סדיר במרפאה אמבולטורית לחולי אי-ספיקת לב בין אוקטובר 2021 ועד יולי 2022 ונטלו מעכבי ACE או ARB. מבין אלו, 17 חולים החליפו את הטיפול ממעכבי ACE או ARB לטובת ARNI (קבוצת התערבות) ו-17 חולים אחרים המשיכו בטיפול במעכבי ACE או ARB (קבוצת ביקורת).
בתחילת המחקר, קבוצת החולים שטופלו ב-ARNI כללה מספר קטן יותר של חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p=0.004), אך מספר גדול יותר של חולים עם אי-ספיקת לב וירידה קלה של מקטע הפליטה של חדר שמאל או חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל (אם כי ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית).
בתחילת המחקר, התנגודת לאינסולין בקבוצת הטיפול ב-ARNI כבר הייתה גבוהה יותר משמעותית, בהשוואה לקבוצת הביקורת (ריכוז אינסולין בדם בצום של 9.7 µU/mL לעומת 7.8 µU/mL, p=0.033; מדד HOMA-IR של 3.10 לעומת 2.02, p=0.014).
לאחר שלושה חודשים נרשמה ירידה משמעותית בריכוז אינסולין בדם בצום (מ-9.7 µU/mL ל-7.3 µU/mL, p<0.001) ומדדי HOMA-IR (מ-3.10 ל-1.96, p<0.001).
מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי התחלת ARNI הובילה לירידה בריכוז אינסולין בדם בצום ובמדד HOMA-IR לאחר שלושה חודשים, ללא תלות בריכוז אינסולין בדם בצום ומדדי HOMA-IR, בהתאמה. בדומה, התחת ARNI הובילה לירידה משמעותית ברמות חומצה אורית בדם (6.28 ל-5.80 מ"ג/ד"ל, p=0.008).
ממצאי המחקר מעידים כי טיפול ב-ARNI עשוי להפחית את התנגודת לאינסולין בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית יציבה. למרות שבקבוצת החולים שטופלה ב-ARNI תועדה תנגודת גבוהה לאינסולין מלכתחילה, מניתוח סטטיסטי עלה כי הירידה בתנגודת לאינסולין נבעה ישירות מההשפעה של ARNI.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!