צריכה יומית של מיץ סלק עשויה להביא לשיפור משמעותי בלחץ הדם, תפקוד כלי דם ויכולת גופנית במבוגרים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD) לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Respiratory Journal.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת ניטראטים נקשרה עם שיפור בפרופיל הסיכון הקרדיווסקולארי, אך ההשפעה של תוספי ניטראטים בחולי COPD בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לא נבחנה היטב. במסגרת המחקר הנוכחי חולקו באקראי 81 מבוגרים עם COPD ולחץ דם סיסטולי של 130 מ”מ כספית ומעלה לקבוצת התערבות (מיץ סלק עתיר ניטראטים) או קבוצת ביקורת (משקה פלסבו ללא ניטראטים) למשך 12 שבועות.
התוצא העיקרי היה שינוי בלחץ דם סיסטולי על-פי מדידות ביתיות; תוצאים משניים כללו את השינוי במרחק הליכה בשש דקות ואת השינוי בתפקוד אנדותל לפי מדד RHI (או Reactive Hyperemia Index) ומדד AIx75 (או Augmentation Index corrected for heart rate at 75 beats/min).
מהנתונים עלה קשר מובהק סטטיסטית בין צריכת מיץ סלק עתיר ניטראטים ובין ירידה בלחץ דם סיסטולי, בהשוואה לפלסבו, עם הבדל של 4.5- מ”מ כספית (p<0.001). בקבוצת ההתערבות תועד גם שיפור מובהק סטטיסטית לעומת קבוצת הביקורת בתוצאים משניים של מרחק הליכה בשש דקות (עליה ממוצעת של 30 מטרים, P<0.001) ותפקוד אנדותל לפי RHI (עליה של 0.34, p=0.03) ו-AIx75 (7.61%-, p=0.026).
נתונים אודות ריכוז FeNO (או Fractional Exhaled Nitric Oxide) ו-NOx (Nitric Oxide) בפלזמה היו זמינים עבור 24 משתתפים בקבוצת ההתערבות ו-20 משתתפים בקבוצת הביקורת; רמות NOx עלו מתחילת המחקר בקבוצת ההתערבות, אך לא בקבוצת הביקורת והעליה ב-FeNO הייתה גדולה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על עליה משמעותית בריכוז NOx בפלזמה לאחר שתיית מיץ סלק, אשר לוו בירידה בלחץ דם סיסטולי. נתונים אלו מספקים תמיכה נוספת לכך שההשפעה של מיץ סלק על לחץ הדם מתווכת ככל הנראה ע”י ניטראטים/ניטריטים.
Eur Resp J, Dec 2023
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!