כירורגיה של הקולון והרקטום

אילו המלצות תזונתיות מתאימות למחלת ריפלוקס קיבתי־ושטי? (Francophone Days of Hepatology, Gastroenterology, and Digestive Oncology)

ישנן תפיסות שגויות רבות באשר לתזונה המתאימה לחולי GERD, והנושא נדון במהלך מפגש ייעודי ב-Francophone Days of Hepatology, Gastroenterology, and Digestive Oncology

בעוד 85% מהחולים מזהים לפחות מזון אחד הקשור לתסמיני ריפלוקס עבורם, ישנן תפיסות שגויות רבות באשר לתזונה המתאימה לחולי GERD. הנושא נדון במהלך מפגש ייעודי ב-Francophone Days of Hepatology, Gastroenterology, and Digestive Oncology. כמה מהנקודות העיקריות שעלו במפגש מוצגות בכתבה זו.

GERD מתרחש כאשר התוכן, במיוחד החומצה, של הקיבה חוזר אל הוושט, מה שמוביל לתסמינים או נגעים של רירית הוושט. בנוסף למעכבי משאבת פרוטונים, מספר כללים היגייניים-תזונתיים משולבים בניהול הטיפולי של GERD. חלקם, כגון הרמת ראש המיטה וריווח של שעתיים עד שלוש שעות בין הארוחות לשעת השינה, הוכחו כיעילות. דיאטה והשמנה ממלאים גם הם תפקיד מכריע בהופעת תסמיני GERD. לפיכך, כללים היגייניים-תזונתיים הם חלק חשוב מההמלצות.

בנוסף, ארוחה עתירת קלוריות מאטה את ריקון הקיבה, ובכך מאריכה את התרחבות הקיבה, מפחיתה את טונוס ה-LES ומעודדת את הופעתן של הרפיות LES חולפות.  מספר מחקרים הדגישו כי להרכב השומנים אין השפעה על טונוס ה-LES ומספר הרפיות ה-LES החולפות בחולים בריאים או בקרב אלו עם GERD. עם זאת, עם צריכה קלורית מקבילה, ובכך חשיפה שווה לחומצה, נוכחות שומנים בארוחה מגבירה את תחושת הריפלוקס. אפקט “רגישות יתר לרפלוקס” המושרה על ידי שומנים נגרמת על ידי שחרור אנדוגני של CCK ופעולתו על אפרנטים ואגליים. השפעה זו נצפית גם בתחושה של תסמיני דיספפסיה תפקודית. בנוסף, מספר מחקרים הדגימו מתאם בין צריכת שומן רווי לבין נוכחות של תסמיני GERD.

בעוד שלרכיב החלבון בארוחה יש השפעה מועטה על הפיזיולוגיה של הוושט, פחמימות מייצרות השפעות על תנועתיות הוושט המתווכות על ידי תוצרי התסיסה שלהן, במיוחד חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), המסונתזות במעי הגס. אספקה מהמעי של SCFAs אלה מובילה להרפיית הפונדוס של הקיבה, ובכך לטונוס LES מופחת והרפיות LES חולפות. יתרה מכך, בחולים עם GERD, הוספת פרה-ביוטיקה (פרוקטו-אוליגוסכריד) לתכולת הארוחה מגבירה את מספר הרפיות ה-LES החולפות, מחמירה את הריפלוקס החומצי ואת התסמינים על ידי הגברת תסיסת המעי הגס וייצור SCFA.

לכתבה ב-medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (J Pediatr)

    אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (J Pediatr)

    הופעה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת מעי דלקתית בגיל מבוגר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Journal of Pediatrics. עם זאת, ביטויים אטופיים לרוב אינם מלווים בסיכון מוגבר למחלת המעי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת הקשר בין אטופיה ובין מחלת מעי דלקתית העלו […]

  • על איזו פרוביוטיקה לחולי IBS להמליץ?

    על איזו פרוביוטיקה לחולי IBS להמליץ?

    תפקידו של המיקרוביום ב-IBS מבוסס היטב, וחולים נוטלים פרוביוטיקה לעתים קרובות' עם זאת, לא לכל הפרוביוטיקה יש יעילות שווה, אז על איזה מהם מומלץ להמליץ?

  • טיפול ב- Vonoprazan אינו-נחות לעומת מעכבי תעלות מימן במניעת דימום חוזר משנית לכיב פפטי בסיכון גבוה (Gastroenterology)

    טיפול ב- Vonoprazan אינו-נחות לעומת מעכבי תעלות מימן במניעת דימום חוזר משנית לכיב פפטי בסיכון גבוה (Gastroenterology)

    מתן טיפול ב- Vonoprazan אינו-נחות בהשוואה לטיפול תוך-ורידי במינון גבוה של מעכבי תעלות מימן במניעת דימום חוזר בתוך 30 ימים בחולים בסיכון גבוה לדימום מכיב פפטי שהשיגו שליטה אנדוסקופית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היעילות של Vonoprazan כאפשרות טיפול שאינה-נחותה לעומת מעכבי תעלות מימן הוכחה במגוון מחלות תלויות-חומצה, […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה