עפרה מהודר, MSc

 מכבי טבעי

* על פי נתונים משנת 1998, 19% מהמטופלים של רופאי משפחה בישראל פנו למטפל בשיטה אחת לפחות של רפואה משלימה (Kitai et al., 1998). בארה”ב פנו באותה שנה 46% מהאנשים למטפל ברפואה משלימה (Eisenberg et al., 1998). השיעורים נמצאים במגמת עלייה בכל העשור האחרון.

* במקרים רבים (63%-72%) בוחרים המטופלים לא לספר לרופא הקונבנציונלי לפחות על מטפל אחד מתחום הרפואה המשלימה שפנו אליו. במחקר שנערך בארה”ב צוינו נימוקים כמו “הרופא לא שאל“, “זה לא היה עניינו“, או ש“הוא לא יבין“. רק חלק קטן יחסית (14%) חשבו שהרופא יהיה לא מרוצה מפנייתם לרפואה המשלימה או ירפה את ידיהם מלפנות אליה. שני אחוז מהפונים לרפואה משלימה חששו שהרופא יסרב להמשיך לטפל בהם (Eisenberg et al, 2001).

* הבעיות הנפוצות איתן פנו למטפל משלים בארה”ב היו: כאבים כרוניים, חרדה, עייפות כרונית, נקעים ומתיחות שרירים (Astin, 1998). בארץ פנו בעיקר עקב בעיות כרוניות במערכת הנשימה או במערכת השריר והשלד  (Kitai et al., 1998).

* שיטות הטיפול שנמצאו בסקר שימוש ברפואה משלימה בישראל כשכיחות ביותר היו הומאופתיה, רפלקסולוגיה ונטורופתיה (Kitai et al., 1998). השיטות הנפוצות ביותר שפנו אליהן בארה”ב היו כירופרקטיקה, עיסוי (מסאז’), ושיטות הרפייה (Eisenberg et al., 1998).

* בארה”ב שיעור הפונים היה גבוה יותר בקרב נשים (49%) מאשר בקרב גברים (38%). צריכת שירותי רפואה משלימה אופיינית בעיקר למעמדות הגבוהים. חלק גדול יותר (51%) מבין בעלי השכלה גבוהה פנו לעומת חסרי השכלה גבוהה (36%), לבנים פנו יותר בהשוואה לשחורים (45% לעומת 33%), ושיעור הפונים היה גבוה יותר בקרב בעלי הכנסה גבוהה (48%) לעומת בעלי הכנסה נמוכה (43%) (Eisenberg et al., 1993). בארץ שיעור המשתמשים בקרב בעלי השכלה על תיכונית היה גבוה פי 2.5 מאשר מאשר בבעלי השכלה עד 12 שנות לימוד, ושיעור השימוש בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (0-19) ובקבוצת הגיל המבוגרת ביותר (מעל 65) היה נמוך ביותר ממחצית יחסית לקבוצות הביניים (10% לעומת 22%) (Kitai et al., 1998).

* כשמונים אחוז מהאנשים שפנו לרפואה משלימה דיווחו שפנו עם אותן בעיות גם לרופא הקונבנציונלי. הסיבות העיקריות לפנייה בארץ היו חוסר שביעות רצון מהרפואה הקונבנציונלית, ורצון להימנע משימוש בתרופות. רוב המטופלים (71%) הרגישו שהטיפול עזר להם, באופן מלא או חלקי. יותר ממחצית אמרו שיפנו שוב בוודאות בשעת הצורך (Kitai et al., 1998). בסקר על מדגם מייצג של אמריקאים שהשתמשו ברפואה קונבנציונלית וגם ברפואה משלימה 79% מהנבדקים סברו שהשילוב של שתי הגישות טוב יותר מכל אחת מהגישות בנפרד (Eisenberg et al, 2001).

מקורות

Astin JA. Why patients use alternative medicine. Results of a national study. JAMA 1998; 279: 1548-53.

Bernstein HH, Shuval JT. Nonconventional medicine in Israel: consultation patterns of the Israeli population and attitudes of primary care physicians. Soc Sci Med 1997; 44: 1341-8.

Eisenberg DM, Davis RB, Ettner SL, Appel S, Wilkey S, Van Rompay M, Kessler RC. Trends in alternative medicine use in the United States, 1990-1997. Results of a follow-up national survey. JAMA 1998; 280: 1569-75.

Eisenberg DM, Kessler RC, Foster C, Norlock F, Calkins DR, Delbanco TL. Unconventional medicine in the United States. Prevalence, costs, and patterns of use. N Engl J Med 1993; 328: 246-52.

Eisenberg DM, Kessler RC, Van Rompay MI, et al. Perceptions about complementary therapies relative to conventional therapies among adults who use both: results from a national survey. Ann Intern Med 2001; 135(5):344-51

Kitai E, Vinker S, Sandiuk A, Hornik O, Zeltcer C, Gaver A. Use of complementary and alternative medicine among primary care patients. Fam Pract. 1998; 15(5): 411-4.