ילדים עם סוכרת מסוג 1, הנמצאים חיוביים למחלת צליאק במסגרת בדיקות סקר, מסתדרים היטב גם במקרים בהם לא מתחילים מיידית בדיאטה נטולת-גלוטן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.
לאחר שנתיים של מעקב פרוספקטיבי, לא נמצא הבדל מובהק בין ילדים שהקפידו על דיאטה-נטולת גלוטן ובין אלו שהמשיכו בדיאטה רגילה בכל הנוגע לאיזון רמות הסוכר בדם, תסמיני מחלת צליאק או ממוצע סטיות התקן של המשקל, מדד מסת גוף או הגובה.
שכיחות מחלת צליאק בקרב חולי סוכרת מסוג 1 עומדת על כאחד מכל שמונה חולים. עם זאת, ההכרה בשכיחות הגבוהה של מחלת צליאק בקרב חולי סוכרת התקבלה לאחר שהחלו לערוך בדיקות סקר לנוגדנים העצמיים למחלה. ההשלכות הקליניות של בדיקת נוגדנים חיובית בהעדר תסמינים של המחלה, אינן ידועות.
החוקרים בחנו את המהלך הטבעי של מחלת צליאק בקרב ילדים חולי סוכרת מסוג 1, ובחנו את התועלת של התחלת טיפול בדיאטה נטולת-גלוטן בשלב מוקדם.
במסגרת המחקר נערכה השוואה בין 79 ילדים עם נוגדנים עצמיים למחלת צליאק מסוג TG (Transglutaminase) ו-56 ילדים סוכרתיים ללא מחלת צליאק, שהיו תואמים בגיל (ממוצע 10 שנים), משך סוכרת (4 שנים) ומין (56% זכרים).
מבין 79 הילדים עם בדיקת נוגדנים חיובית, 36 נותרו תחת דיאטה רגילה ו-43 הקפידו על דיאטה נטולת-גלוטן. עם זאת, חלק גדול מהילדים הללו אבדו במהלך המעקב, ובתום המחקר החוקרים הצליחו לבחון את הנתונים לאחר שנתיים אודות 26 ילדים בלבד מאלו שאכלו גלוטן ו-37 מהילדים תחת דיאטה נטולת-גלוטן.
למרות שאינדקס TG היה גבוה יותר בקבוצת הילדים תחת דיאטה נטולת-גלוטן בתחילת המחקר (0.66 לעומת 0.45, p=0.03), הערכים היו דומים לאחר 24 שעות (0.31 לעומת 0.35). ממוצע רמות HbA1c עמד על 8.1% בקבוצת החולים תחת דיאטה נטולת-גלוטן, לעומת 8.2% בקבוצת הביקורת. שכיחות מקרי היפוגליקמיה חמורה הייתה גבוהה יותר בקרב ילדים תחת דיאטה נטולת-גלוטן (16.2% לעומת 8.0%), אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
בדומה, שיעור החולים שדיווחו על תסמיני מחלת צליאק (דוגמת שלשולים, כאבי בטן, עצירות ונפיחות בטנית) היה דומה לאחר 12 חודשים (58% עם דיאטה נטולת-גלוטן לעומת 71%) ולאחר שנתיים (66% לעומת 67%). המדד המעבדתי היחיד שהיה שונה משמעותית לאחר שנתיים היה ממוצע סטיות התקן של IGF-BP (Insulin-like Growth Factor Binding Protein 3) (0.23- לעומת 1.16-, p=0.002).
לאור זאת, החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר לא הדגים סיבוכים משמעותיים בילדים שלא החלו מיידית בדיאטה נטולת-גלוטן.
בתחילת המחקר, בקרב חולים שהיו חיוביים לנוגדנים למחלת צליאק ממוצעי סטיות התקן למשקל והיקף אמצע הזרוע היו נמוכים יותר, ערכי Free T4 ואינסולין לק”ג היו נמוכים יותר, רמת הורמון פאראתירואיד הייתה גבוהה יותר, וכך גם רמות NTX (N-Telopeptide of type 1 Collagen) בשתן. לאחר שנתיים, ההבדל היחיד שנותר היה רמות NTX גבוהות יותר בשתן וממוצעי סטיות תקן נמוכים יותר למשקל ולמדד מסת העצם. מצב הנוגדנים למחלת צליאק לא השפיע על האיזון הגליקמי.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לקבוע את התזמון האופטימאלי של בדיקות סקר ואיזה טיפול נדרש בחולים עם נוגדנים למחלת צליאק, תוך הערכת העלות מול התועלת וההשפעה על איכות החיים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!