במאמר חדש שפורסם בכתב העת Chest מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי באמצעות שימוש במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) מביא לנסיגה בשינויים ברימודלינג לבבי ושינויים בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea) מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם. למרות שמחקרים אקו-קרדיוגרפיים קודמים הדגימו שיפור קצר-טווח ברימודלינג קרדיווסקולארי בחולים עם תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, המטופלים במכשיר CPAP, לא נערך מחקר ארוך-טווח שכלל סמנים לבביים, תוצאות בדיקות אקו-לב ו-CMR (Cardiac MRI).
כעת ערכו החוקרים מחקר פרוספקטיבי שכלל 47 חולים עם תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה בין השנים 2007-2010. סמנים לבביים, כולל CRP, NT-proBNP (N-terminal Pro-B-type Natriuretic Peptide) וטרופונין TnT (Troponin T) נמדדו בתחילת המחקר ובאופן סדרתי במהלך שנה אחת. כל החולים עברו בדיקות אקו-לב ו-CMR בתחילת המחקר ולאורכו להערכת רימודלינג לבבי.
לאחר 12 חודשי טיפול ב-CPAP, רמות CRP, NT-proBNP ו-TnT לא היו שונות משמעותית מהערכים בתחילת המחקר. כבר לאחר שלושה חודשים מהתחלת טיפול ב-CPAP, באקו-לב הודגם שיפור בקוטר הסוף-דיאסטולי של חדר ימין, במדד נפח פרוזדור שמאל, במדד נפח פרוזדור ימין ובדרגת יתר לחץ דם ריאתי, שהמשיכו להשתפר במהלך שנת מעקב אחת. לסיום, מסת החדר השמאלי, כפי שנקבע לפי בדיקת CMR, ירדה מ-150 ל-141 גרם למטר רבוע כבר לאחר שישה חודשי טיפול ב-CPAP והמשיכה להשתפר עד השלמת המחקר לאחר שנה אחת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מכשיר CPAP עשוי להביא לנסיגה בשינויים בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה כבר לאחר שלושה חודשי טיפול, עם שיפור פרוגרסיבי ברימודלינג הקרדיווסקולארי במהלך שנה אחת, כפי שנקבע לפי בדיקות TTE ו-CMR.
CHEST. 2012;141(3):674-681
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!