האם למשקל הגוף השפעה על גידולים ממאירים בבלוטת התריס? (Clin Endocrinol)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Endocrinology עולה קורלציה בין מדד מסת הגוף (Body Mass Index, או BMI), שטח פני הגוף (Body Surface Area, או BSA) ואחוז שומן הגוף (Body Fat Percentage, או BF%) ובין הסיכון להתפתחות ממאירות ממוינת של בלוטת התריס.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לתרומה של השמנה להתפתחות ממאירות ממוינת של בלוטת התריס. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין מדדים אנתרופומטריים ובין הסיכון לממאירות ממוינת של בלוטת התריס.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת גדול שכלל 10,668 חולים עם ממאירות ממוינת של בלוטת התריס ו-11,858 ביקורות.

מניתוח חד-משתני ורב-משתני של הנתונים עלה כי חלה עליה משמעותית בסיכון לסרטן בלוטת התריס עם עליה בגובה, משקל, BMI, BSA ואחוז השומן בגוף.

על-בסיס סיווג Chinese BMI, בנשים בכל הגילאים, יחסי הסיכויים לסרטן בלוטת התריס בנבדקים בעלי עודף-משקל עמד על 1.151 (רווח בר-סמך 95% של 1.037-1.277) ובאלו עם השמנת יתר נרשם יחס סיכויים של 1.292 (רווח בר-סמך 95% של 1.092-1.528). בגברים מתחת לגיל 50 שנים, יחסי הסיכויים עמדו על 1.221 (רווח בר-סמך 95% של 1.014-1.469) ו-1.520 (רווח בר-סמך 95% של 1.202-1.923), בהתאמה, אך יחסי הסיכויים בגברים מעל גיל 50 שנים לא היו מובהקים סטטיסטית.

בנוסף, מהנתונים עלה כי פני שטח הגוף הדגים קשר מובהק סטטיסטית עם הסיכון לממאירות ממוינת של בלוטת התריס בשני המינים מתחת לגיל 50 שנים. אחוז שומן הגוף נותר קשור בקשר מובהק סטטיסטית רק בנשים מתחת לגיל 50 שנים. עם זאת, בשני המינים לאחר גיל 50 שנים, BSA ו-BF% לא נקשרו עוד עם הסיכון לממאירות ממוינת של בלוטת התריס.

על-פי סיווג ארגון הבריאות העולמי (WHO BMI), בכל הנשים והגברים מעל גיל 50 שנים, התוצאות תאמו לאלו שתועדו עם סיווג לפי Chinese BMI. בגברים מתחת לגיל 50 שנים, אחוז שומן הגוף, אך לא מדד מסת הגוף, היה קשור בקשר מובהק סטטיסטית עם הסיכון לממאירות ממוינת של בלוטת התריס.

Clin Endocrinol. 2019;91(6):869-878

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    מרבית המבוגרים בארצות הברית אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמין D, אך מתן תוספים מסייע למטופלים להשיג את ההקצאה התזונתית היומית המומלצת, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-American College of Physicians Internal Medicine. המומחים מסבירים כי על-פי ההערכות, 20-40% מהמבוגרים באוכלוסייה נוטלים תוספי ויטמינים ומדובר בתעשייה שגלגלה בשנת 2020 למעלה מ-50 מיליארד דולרים. […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף (J Bone Joint Surg)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף (J Bone Joint Surg)

    השמנה הינה גורם סיכון אפשרי לסיבוכים ואשפוזים חוזרים לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף, למרות מדדי תפקוד וכאב דומים באלו עם משקל עודף או משקל תקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Bone & Joint Surgery. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Embase ו-PubMed להשלמת סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 14 מחקרים שכללו 118,331 חולים […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה