השוואת שתי מערכות לולאה סגורה היברידיות לטיפול בסוכרת מסוג 1 (The Lancet)

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיעורי היפרגליקמיה היו נמוכים יותר ללא עליה בסיכון להיפוגליקמיה בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים עם סוכרת מסוג 1 אשר השתמשו במערכת לולאה-סגורה היברידית ניסיונית, בהשוואה למערכת MiniMed 670G הזמינה לשימוש.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 1 מהווה אתגר לא פשוט וכעת הם ביקשו לבחון את השימוש במערכת לולאה סגורה היברידית מסחרית אל מול מערכת ניסיונית חדשה במתבגרים ומבוגרים עם סוכרת מסוג 1.

המחקר הבינלאומי, רב-מרכזי, כלל משתתפים בגילאי 14-29 שנים עם אבחנה קלינית של סוכרת מסוג 1, במשך שנה אחת ומעלה. כל המשתתפים היו תחת טיפול במשאבת אינסולין או זריקות אינסולין, עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-11.0%, אשר גויסו משבעה מרכזים אקדמיים בארצות הברית, גרמניה, ישראל וסלובניה. המשתתפים חולקו באקראי לשימוש במערכת לולאה-סגורה היברידית של MiniMed 670G של מדטרוניק או למערכת לולאה סגורה היברידית ניסיונית. המשתתפים טופלו במערכת אחת למשך 12 שבועות ולאחר מכן חצו לקבוצה הנגדית, ללא הפסקה, וטופלו במערכת השניה למשך 12 שבועות.

התוצאים העיקריים המשולבים, אשר נמדדו באמצעות מד סוכר רציף, כללו את שיעור הזמן בו ערכי הסוכר עלו על 180 מ”ג/ד”ל בשעות היום (6 בבוקר עד חצות), לקביעת עדיפות מערכת אחת על השניה, ושיעור הזמן בו רמות סוכר היו מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל לאורך כל 24 שעות היממה, להערכת העדר-נחיתות.

מדגם המחקר כלל 114 משתתפים (גיל ממוצע של 19 שנים, 62% נשים).

שיעור הזמן בו ערכי הסוכר במהלך היום עלו על 180 מ”ג/ד”ל עמד על 42% בתחילת המחקר, 37% במהלך השימוש במערכת מדטרוניק ו-34% במהלך השימוש במערכת הניסיונית (הבדל ממוצע בין המערכת הניסיונית ומערכת מדטרוניק של 3.00%-, P<0.0001). שיעור הזמן בו ערכי סוכר היו מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל במהלך 24 שעות עמד על 0.46% בתחילת המחקר, 0.50% במהלך השימוש במערכת מדטרוניק ועל 0.46% עם השימוש במערכת הניסיונית (הבדל ממוצע בין המערכת הניסיונית ומערכת מדטרוניק של 0.06%-, p<0.001 להעדר-נחיתות).

אירוע היפוגליקמיה חמורה אחת תועד במהלך השימוש במערכת הניסיונית, אשר לא יוחס להתערבות במסגרת המחקר, כאשר לא תועדו אירועים דומים עם השימוש במערכת מדטרוניק.

השלמת מחקרים להערכת מערכת לולאה-סגורה היברידית מתקדמת באוכלוסיות מעוטות יכולת וכן הערכת תוצאות השימוש במערכת בהיריון ובאלו עם הפרעה בחישת היפוגליקמיה תסייע בשימוש יעיל בטכנולוגיה זו.

The Lancet 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    חשיבות מועד אבחנת סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    בנשים עם הופעה של סוכרת הריונית לפני שבוע 20 להיריון ייתכנו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לנשים עם הופעה מאוחרת של סוכרת הריונית שגם החלו טיפול לאחר 24-28 שבועות הריון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ארגון הבריאות העולמי תומך בטיפול בסוכרת הריונית לאחר 24-28 שבועות הריון, אך מחקר TOBOGM הצביע על שיעור […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה