כריתת רחם בגיל צעיר מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מסוג 2 (מתוך כנס ה-EASD)

מנתונים חדשים מצרפת שהוצגו במהלך כנס ה-European Association for the Study of Diabetes עולה כי בנשים לאחר כריתת רחם לפני גיל 40-45 שנים סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מסוג 2 בשלב מאוחר יותר עם עדות לעליה של 20% בסיכון לסוכרת בהשוואה לנשים בכל הגילאים שלא עברו כריתת רחם.

מחקר קודם זיהה קשר בין כריתת רחם ובין סיכון מוגבר ליתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם וכן נערכו מספר מחקרים להערכת הקשר בין ההתערבות הניתוחית והסיכון לסוכרת. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין היסטוריה של כריתת רחם ובין הסיכון להיארעות סוכרת; באופן ספציפי, החוקרים בחנו את ההשפעה של גיל האישה בעת כריתת רחם.

המחקר התבסס על נתונים אודות למעלה מ-83,000 נשים שלקחו חלק במחקר E3N, מחקר אפידמיולוגי גדול שהינו המרכיב הצרפתי של מחקר EPIC. החוקרים התמקדו בנשים ללא סוכרת בתחילת הדרך, אשר עברו ניתוח להסרת רחם ו/או שחלות מסיבות גניקולוגיות שפירות.

מהנתונים עולה כי 2,672 נשים פיתחו סוכרת במהלך 16 שנות המעקב. יחס הסיכון להתפתחות סוכרת בנשים שלא עברו כריתת רחם עמד על 1.30 (P<0.0001), לאחר שנלקחה בחשבון ההשפעה של גיל ומועד הלידה.

הקשר נותר על כנו לאחר תקנון לגורמים אחרים דוגמת הרגלי עישון, פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת, משקל והקפדה על דיאטה ים תיכונית (יחס סיכון של 1.27, P=0.02). לאחר תקנון לגיל בעת מנרכה, מצב מנופאוזה, גיל בעת מנופאוזה, גלולות למניעת היריון וטיפול הורמונאלי ומספר ההריונות, הסיכון לסוכרת מסוג 2 נותר בנשים לאחר כריתת רחם (יחס סיכון של 1.20, p=0.0003).

בקרב נשים שעברו כריתת רחם עם הסרת השחלות תועדו השיעורים הגבוהים ביותר של היארעות סוכרת, בהשוואה לנשים שלא עברו כריתת רחם או שחלות (יחס סיכון של 1.26, p=0.0003). מכאן עולה כי שימור תפקוד שחלתי חשוב להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת.

מהנתונים עולה כי למרות שכריתת רחם עשויה להשפיע על הסיכון לסוכרת, לאבחנה של אנדומטריוזיס לא הייתה השפעה על הסיכון להפרעה במשק הסוכר. מניתוח נפרד של הנתונים עלה כי לא הייתה השפעה למרות קשר בין אנדומטריוזיס ובין גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים אחרים.

יחס הסיכון להיארעות סוכרת מסוג 2 בהשוואה לנשים עם וללא אנדומטריוזיס עמד על 10.06 במודל סטטיסטי שכלל תקנון מלא. למרות שתועדה עליה בסיכון לסוכרת בנשים עם אנדומטריוזיס שעברו כריתת רחם, זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית (יחס סיכון של 1.22, רווח בר-סמך 95% של 0.96-1.54).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי כריתת רחם הינה סמן סיכון אפשרי לסוכרת. חשוב מכך, נראה כי הסיכון המוגבר להתפתחות סוכרת בנשים לאחר כריתת רחם אינו תלוי בטיפול הורמונאלי, היסטוריית פוריות, תזונה או פעילות גופנית.

 

מתוך כנס ה-EASD

 

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה