מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך מהווה מדד פחות מהימן בחולים עם מחלת כליות כרונית. עוד ועוד עדויות בספרות הרפואית תומכות בחשיבות אלבומין מסוכרר לשיפור הניטור הגליקמי והערכת הסיכון. עם זאת, לא ידוע אם אלבומין מסוכרר מנבא תוצאות קליניות בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,110 משתתפים (גיל ממוצע של 59 שנים, 43.6% נשים, 49.8% עם סוכרת) עם מחלת כליות כרונית ממחקר Chronic Renal Insufficiency Cohort Study.
חציון ריכוז אלבומין מסוכרר עמד על 18.7%.
לאורך מעקב ממוצע של 7.9 שנים תועדו 980 אירועי מחלת כליות סופנית, 968 אירועים קרדיווסקולאריים ו-1,084 מקרי תמותה.
מהנתונים עולה כי ריכוז אלבומין מסוכרר גבוה יותר לווה בסיכון גבוה יותר לכלל התוצאין, ללא תלות באבחנה של סוכרת: בהשוואת הרבעון העליון אל מול הרבעון השני של ריכוז אלבומין מסוכרר עלה סיכון גבוה ב-42% למחלת כליות סופנית (יחס סיכון של 1.42, רווח בר-סמך 95% של 1.19-1.69), עליה של 67% בסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 1.67, רווח בר-סמך 95% של 1.39-2.01) ועליה של 63% בסיכון לתמותה (יחס סיכון של 1.63, רווח בר-סמך 95% של 1.37-1.94).
הקשר עם מחלות לב וכלי דם ותמותה הדגים קשר בצורת J, כאשר תועד סיכון מוגבר גם בקרב אלו עם רמות אלבומין מסוכרר בטווח הנמוך.
בקרב חולים עם אבחנה של מחלת כליות כרונית וסוכרת, הקשר בין ריכוז אלבומין מסוכרר ובין התוצאים נותר מובהק סטטיסטית גם לאחר תקנון להמוגלובין מסוכרר.
עבור כל אחד מהתוצאים, החוקרים זיהו עליה משמעותית בהערכה הפרוגנוסטית כאשר למודלים הוסיפו את נתוני המוגלובין מסוכרר ואת נתוני אלבומין מסוכרר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאלבומין מסוכרר ערך פרוגנוסטי מוסף מעבר להמוגלובין מסוכרר בחולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!