ההשפעה של דפוסי המשקל במהלך החיים על הסיכון לסרטן כליה (Cancer)

מדד מסת גוף גבוה יותר לאורך כך הגילאים וכן עליה משמעותית במשקל הגוף במהלך הבגרות מלווים בסיכון מוגבר לסרטן כליה, בעוד שירידה של 10% ומעלה במדד מסת הגוף בבגרות, בפרט לאחר גיל 50 שנים, מלווה בסיכון נמוך יותר לסרטן כליה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עודף רקמת שומן בגיל העמידה הינו גורם סיכון ידוע לסרטן כליה; עם זאת, הקשר בין דפוסי המשקל במהלך החיים ובין סוגים שונים של סרטן כליה אינו מובן היטב. מדגם המחקר כלל 204,364 משתתפים ממחקר National Institutes of Health–American Association of Retired Persons Diet and Health Study ובחנו את דפוסי משקל הגוף במהלך החיים על-פי מדדי מסת גוף בגילאי 18, 35 ו-50 שנים ובתחילת המחקר (גילאי 51-71 שנים).

מגמת מדד מסת הגוף בבגרות חושבה בעזרת מודל שסייע בהפיכת אוכלוסייה הטרוגנית להומוגנית יותר, תוך שקלול השנים שחיו עם עודף-משקל או השמנת-יתר וחישוב על-פי מדד מסת גוף מוגבר בגילאים שונים. המשתתפים סווגו לתת-משקל, משקל תקין, עודף-משקל, או השמנת-יתר.

התוצאים שנבחנו כללו את הסיכון הכולל לסרטן כליה (1,425 חולים), סרטן כליה אגרסיבי (583 חולים), סרטן כליה פטאלי (339 חולים) ותתי-סוגים היסטולוגיים, כולל סרטן כליה של תאים בהירים (541 חולים), סרטן כליה פפילארי (146 חולים) או כרומופובי (64 חולים).

מדד מסת גוף גבוה יותר בכל גיל לווה בסיכון מוגבר לסרטן כליה בכללותו ולכל תתי הסוגים של סרטן כליה (יחסי סיכון של 1.10-1.40 לכל עליה של חמש יחידות במדד מסת גוף התחלתי), למעט סרטן כליה כרומופובי.

עליה במספר השנים שהמטופלים חיו עם משקל בטווח עודף-משקל או השמנת-יתר לוותה בסיכון מוגבר לסרטן כליה בכללותו (יחס סיכון של 1.17), סרטן כליה של תאים בהירים (יחס סיכון של 1.21), סרטן כליה אגרסיבי (יחס סיכון של 1.21) וסרטן כליה פטאלי (יחס סיכון של 1.16), אך לא תועד קשר עם ממאירות פפילארית או כרומופובית.

בהשוואה לאלו שמעולם לא היו בעודף-משקל, בחולים שפיתחו עודף-משקל בנקודת זמן מסוימת, בפרט אלו עם מדד מסת גוף שעלו מעל 25 לראשונה בגיל 18 (יחס סיכון של 1.68) או 35 שנים (יחס סיכון של 1.74), תועד סיכון מוגבר לסרטן כליה.

ירידה של 10% ומעלה במדד מסת הגוף בגילאי 18-35 שנים ולאחר גיל 50 לוותה בירידה של 21% (יחס סיכון של 0.79) ושל 28% (יחס סיכון של 0.72) בסיכון לסרטן כליה בכללותו, בהתאמה.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם תכניות התערבות להפחתת משקל במטופלים עם השמנת-יתר עשויות להגן מפני הסיכון להתפתחות סרטן כליה.

Cancer, April 2025

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה (Am J Gastroenterol)

    עליה בהיארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס בבריטניה (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי ההיארעות הכוללת של ממאירות מעי גס ורקטום בבריטניה התייצבה סביב 6.74 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בין שנת 2000 עד 2021, עם שיפור קל בהישרדות הכוללת, בפרט באלו בגילאי 60-69 שנים; עם זאת, היארעות הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום הדגימה מגמת עליה במהלך […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן בתר-ניתוחי של Durvalumab לטיפול בסרטן שלפוחית שתן החודר לשריר (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן בתר-ניתוחי של Durvalumab לטיפול בסרטן שלפוחית שתן החודר לשריר (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר מתן בתר-ניתוחי של Durvalumab (אימפינזי) לטיפול במבוגרים עם סרטן שלפוחית שתן החודר לשכבת השריר.  באופן ספציפי, ההתוויה הינה למתן Durvalumab לפני ניתוח בשילוב עם Gemcitabine ו-Cisplatin ולאחר מכן טיפול משלים ב- Durvalumab כתכשיר יחיד לאחר כריתת שלפוחית רדיקאלית. האישור התקבל לאחר סקירה מועדפת וזאת על-סמך נתוני […]

  • גורמים המנבאים תגובה לטיפול אימונותרפי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (JAMA Netw Open)

    גורמים המנבאים תגובה לטיפול אימונותרפי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (JAMA Netw Open)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול במעכבי בקרה חיסונית מלווים בשיפור הישרדות כוללת בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי עם אי יציבות של מיקרו-סטליטים (או Microsatellite Instability), בפרט כאשר ניתן כקו-טיפול ראשון, כמו גם בחולים עם רמות אלבומין גבוהות ואלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי. בחולים עם MSI תועד […]

  • האם תבחין נשימה עשוי לסייע בזיהוי סרטן ריאות? (Ann Oncol)

    האם תבחין נשימה עשוי לסייע בזיהוי סרטן ריאות? (Ann Oncol)

    מחקר פרוספקטיבי רב-מרכזי אישר כי אף אלקטרוני עשוי לזהות בצורה מדויקת סרטן ריאות בחולים הסובלים מהמחלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Oncology. במדגם הוולידציה, מודל אף אלקטרוני חדש הדגים רגישות של 94% וסגוליות של 63% לזיהוי ממאירויות ריאתיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מערכת אף אלקטרוני מציעה כלי מבטיח, לא-פולשני, לזיהוי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Cabozantinib לטיפול בגידולים נוירו-אנדוקריניים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Cabozantinib לטיפול בגידולים נוירו-אנדוקריניים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Cabozantinib (קבומטיקס) למבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אבחנה של גידול נוירואנדוקריני ממויין היטב, לאחר טיפול קודם, ממקור לבלב או חוץ-לבלב.  באופן ספציפי, האישור תקף לאלו עם גידול גרורתי, מתקדם-מקומית, או לא נתיח. האישור הנוכחי מבוסס על נתוני הישרדות ללא-התקדמות ושיעורי תגובה כוללת […]

  • האם מנת קרינה גבוהה יותר משפר הישרדות חולים עם סרטן וושט? (Radiotherapy and Oncology)

    האם מנת קרינה גבוהה יותר משפר הישרדות חולים עם סרטן וושט? (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם סרטן וושט מתקדם-מקומית שאינו נתיח שקיבלו טיפול כימו-קרינתי דפיניטיבי, מנת קרינה גבוהה יותר (59.4 גריי ומעלה) לא הובילה לשיפור הישרדותי בהשוואה למנת קרינה סטנדרטית (50.0/50.4 גריי), אך מנת קרינה גבוהה יותר לוותה בעליה באירועים חריגים משנית לטיפול בדרגה 3 ומעלה, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים שפורסמה בכתב העת Radiotherapy and Oncology. […]

  • ההשפעה של מדד מסת הגוף על הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    ההשפעה של מדד מסת הגוף על הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    מדד מסת גוף עשוי להשפיע על הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), כאשר ההשפעה מתנה בהתאם לסטטוס נוגדנים מסוג ACPA (או Anti-Citrullinated Protein Antibodies) ושימוש בתרופות ביולוגיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת RMD Open. מהנתונים עולה קשר הפוך בין מדד מסת הגוף בין סיכון מופחת למחלות לב […]

  • אכאלזיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Clin Gastroenterol Hepatol)

    אכאלזיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בחולים עם אכאלזיה תועד סיכון מוגבר לתמותה בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית, עם מקרה תמותה אחד נוסף לכל שישה חולים עם אכאלזיה לאורך מעקב של עשר שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מותאם בשבדיה שכלל חולים עם אבחנה של אכאלזיה שעברו בדיקה אנדוסקופית עם ביופסיה בין […]

  • עדויות נוספות תומכות ביעילות Osimertinib לשיפור הישרדות כוללת בחולים עם NSCLC ומוטציית EGFR (מתוך כנס ה-ECLC)

    עדויות נוספות תומכות ביעילות Osimertinib לשיפור הישרדות כוללת בחולים עם NSCLC ומוטציית EGFR (מתוך כנס ה-ECLC)

    מתוצאות מחקר LAURA שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European Lung Cancer Congress עולה כי התועלת ההישרדותית של טיפול ב-Osimertinib (טאגריסו) נותרה גם לאחר טיפול כימו-קרינתי דפיניטיבי בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם מוטציית EGFR שאינם מועמדים לניתוח להסרת הגידול. מדגם המחקר כלל 216 חולים שחולקו באקראי ביחס 2:1 לקבלת Osimertinib […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה