במאה ה-19 רוב עישון הטבק נעשה במקטרות וסיגרים ומעט עושן כסיגריות, אך בעשורים הראשונים של המאה ה-20 חלה עלייה משמעותית בצריכת סיגריות תעשייתיות. במחצית הראשונה של המאה ה-20 סיגריות היה ידוע מעט מאוד על הסכנות הכרוכות בעישון סיגריות, ב-1950 מספר מחקריcase-control שבחנו את שכיחות סרטן הריאות במערב אירופה וצפון אמריקה הגיעו למסקנה שעישון הוא גורם מרכזי בהתפתחות סרטן ריאות.

תגלית זו עודדה מחקר נוסף על השפעות העישון, כולל מחקר פרוספקטיבי שעקב אחר הרגלי העישון והתמותה בקרב רופאים בריטיים. מחקר זה החל ב-1951 ונמשך 50 שנים. רופאים נבחרו כאוכלוסיית היעד למחקר גם משום שהוערך שיטרחו לדווח בדיוק על הרגלי העישון שלהם ובעיקר משום שקל יחסית לעקוב אחר נתוני התמותה, משום שכל עוד הם עובדים הם יופיעו ברישום הרופאים. יתרה מזאת, משום שלרוב הרופאים גישה לטיפול רפואי טוב, סביר שהרישום של סיבת המוות יהיה מדוייק.

נכללו במחקר קרוב ל-35,000 רופאים בריטיים ממין זכר, מידע על הרגלי העישון שלהם נאסף מ-1951 ובאופן תקופתי עד שנת 2001. במשך 50 שנים עקבו החוקרים אחר שיעורי התמותה וסיבות המוות באוכלוסייה זו.

עישון נמצא קשור בעליה בשיעור התמותה מסיבות וסקולריות, גידולים ממאירים ומחלות של דרכי הנשימה. בגברים שנולדו בין 1900 ל-1930 והתמידו בעישון סיגריות נמצאה תוחלת חיים נמוכה בכ-10 שנים בממוצע בהשוואה ללא מעשנים. הפסקת עישון בגיל 30 השוותה את תוחלת החיים לקבוצת הלא מעשנים.

הפסקת עישון בגיל 40 נמצאה קשורה ברווח של כ-9 שנים בתוחלת החיים, ואילו הפסקת עישון בגיל 50 ו-60 נמצאה קשורה ברווח של 6 ו-3 שנים בהתאמה בתוחלת החיים.

העלייה בתמותה הקשורה בעישון היתה פחותה בגברים שנולדו בסוף המאה ה-19 וגבוהה במיוחד בגברים שנולדו בשנות ה-1920. ההסתברות למוות בגיל העמידה (35-69) היתה פי 2 במעשנים לעומת לא מעשנים (42% לעומת 24%) באלו שנולדו בין 1900 ל-1909, אך פי 3 (43% לעומת 15%) בנבדקים שנולדו בשנות ה-20.

לסיכום, העליה הניכרת בתוחלת החיים ב-50 השנים האחרונות אינה ניכרת באוכלוסיית המעשנים. תוחלת החיים של מעשנים נמוכה ב-10 שנים בממוצע בהשוואה ללא מעשנים. בקרב גברים שנולדו בסביבות 1920, עישון ממושך נמצא קשור בשיעורי תמותה גבוהים פי 3 בהשוואה לבני גילם הלא מעשנים. הפסקת עישון בגיל 50 הפחיתה את הסיכון בכ-50% והפסקת עישון בגיל 30 מנעה כמעט לחלוטין את ההשפעות השליליות של עישון על שיעור התמותה.

הערת העורך: ראוי שכל אחד מאתנו יקפיד לצטט תוצאות דרמטיות של מחקר זה בקרב כל אחד מהמטופלים שלנו שעדיין מעשנים: הפסד של 10 שנות חיים ! והחשוב הוא שכנראה אף פעם לא מאוחר לנסות ולהחזיר חזרה לפחות חלק משנים אבודות אלה…

למאמר

Mortality in relation to smoking: 50 years’ observations on male British doctors, Richard Doll, Richard Peto, Jillian Boreham, Isabelle Sutherland, BMJ  2004;328:1519 (26 June)