להלן מידע שהועבר אלינו ע”י חברת MSD, יצרנית ומשווקת הארקוקסיה. הארקוקסיה תרופת דור חדש מקבוצת ה-COX-2 היא למעשה המחליפה של הויוקס שרק לאחרונה הוצא מהשוק ע”י החברה לאור הסיכון הקרדיווסקולרי הגבוה יחסית שנמצא בו. לאור פרשת הויוקס כל תכשירי קבוצת ה-COX-2 נמצאים כעת תחת “זכוכית מגדלת” לאור החשש הקרדיווסקולרי, וארקוקסיה כתרופה שפותחה ע”י אותה חברה עצמה, ודאי באופן מיוחד. על רקע זה יש עניין גובר לעיין בדיווח שלהלן כפי שהועבר אלינו ע”י חברת MSD :

מחקר חדש: ארקוקסיה שיפרה את הסבילות במערכת העיכול בהשוואה לדיקלופנק

שיעור דומה של אירועים תרומבוטיים קרדיו-וסקולריים בשימוש בארקוקסיה ודיקלופנק

במחקר שנמשך שנה וכלל 7,000 חולי אוסטיאוארתריטיס

מחקר קליני חדש, המוצג בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לראומטולוגיה (ACR), בסן-אנטוניו, טקסס, הדגים כי שיעור החולים המטופלים בתרופה ארקוקסיה (etoricoxib) ומפסיקים את הטיפול בשל תופעות לוואי בדרכי העיכול (GI) נמוך משמעותית משיעור הפסקת הטיפול בדיקלופנק (diclofenac) שהיא אחת התרופות הנרשמות ביותר בקבוצת התרופות הנוגדות-דלקת (NSAID). במחקר שנמשך שנה וכונה EDGE, נרשם שיעור דומה של אירועים תרומבוטיים קרדיו-וסקולריים בשתי קבוצות הטיפול זו של ארקוקסיה וזו של דיקלופנק.

ארקוקסיה היא תרופה חדשה של חברת Merck לטיפול באריתריטיס ובכאבים, המעכבת ספציפית את אנזים COX-2. התרופה מצויה, בימים אלה, בהליכי אישור בארה”ב.

לדברי דר’ שין קרטיס, מנהל בכיר של תחום המחקר הקליני ב- Merck, “תוצאות מחקר EDGE בתחום הבטיחות במערכת העיכול ובמערכת הלב וכלי הדם עולות בקנה אחד עם הנתונים שהתקבלו במהלך תוכנית הפיתוח הקליני המתמשכת של ארקוקסיה, ומוסיפות על המידע הזמין כבר לגבי בטיחותה של התרופה”.

מחקר EDGE היה מחקר קליני אקראי, כפול סמיות שהתנהל במספר גדול של מרכזים רפואיים. 3,593 חולי אוסתיאוארתריטיס טופלו בארקוקסיה במינון של 90 מ”ג פעם וחצי מהמינון המומלץ בדרך כלל לטיפול במחלה ו- 3,518 חולים קיבלו דיקלופנק במינון של 50 מג’ x 3 פעמים ביום. הטיפול נמשך לאורך תקופה של עד 16.5 חודשים, ובממוצע תשעה חודשים, והערכת מצב החולים התבצעה במהלך המיון הראשוני, בתחילת הטיפול, ולאחר החודשים 1, 4, 8 ו- 12.

כל החולים במחקר היו בני 50 ומעלה, והגיל הממוצע עמד על 64, שאובחנו קלינית כסובלים מאוסטיאוארתריטיס בברך, בירך, ביד או בעמוד השדרה, הדורש טיפול כרוני. החולים הורשו ליטול תרופות להגנה על מערכת העיכול (GPA) ומינון נמוך של אספירין, על פי הקווים המנחים לטיפול קליני הנהוגים כיום. בשתי קבוצות הטיפול שנבחנו במחקר, הייתה לכ- 4% מהחולים היסטוריה קודמת של אירועים בדרכי העיכול העליונות. 37% הוגדרו כבעלי סיכון גבוה ללקות במחלות לב וכלי דם, 45% כבר אובחנו כסובלים מיתר לחץ דם, ו- 28% נטלו אספירין במינון נמוך במועד תחילת המחקר.

נקודת הסיום הראשונית של המחקר הייתה סבילות במערכת העיכול, שהוגדרה כשכיחות מצטברת של הפסקת הטיפול בשל תופעות לוואי קליניות או מעבדתיות של מערכת העיכול.

נקודות סיום נוספות שהוגדרו מראש כתחומי עניין במחקר היו הבטיחות והסבילות, הפסקות טיפול כתוצאה מתופעות לוואי הקשורות בבצקות, תופעות לוואי הקשורות ביתר לחץ דם, תופעות לוואי בכבד ואי תפקוד כלייתי (שכיחות תופעות לוואי של הכבד ואי ספיקת לב), ויעילות התרופה כפי שהיא מוגדרת על ידי החולה עצמו, שעה שהוא מתבקש להעריך את המצב הכללי של מחלתו. הבטיחות הנוגעת לאירועים תרומבוטיים קרדיו-וסקולריים הוערכה באמצעות השוואה בין שתי קבוצות הטיפול, של כל האירועים הטרומבוטיים הקרדיו-וסקולריים שאושרו ככאלה על ידי ועדת הערכה עצמאית. אירועי חירור, כיבים ודימומים (PUBs) במערכת העיכול הוערכו גם הם כנקודת סיום, למרות שצפוי היה כי תוצאות אלה יושפעו גם על ידי השימוש בתרופות להגנה על הקיבה על ידי שימוש באספירין במינון נמוך.

ארקוקסיה הפחיתה את הסיכון להפסקת הטיפול בשל תופעות לוואי במערכת העיכול, בשיעור של 50%, בהשוואה לדיקלופנק, במדידה הכוללת תופעות לוואי שאותרו בבדיקות מעבדה ותופעות לוואי קליניות. בסך הכל, נרשמו 9.4 מקרים של הפסקת טיפול לכל 100 חולים שטופלו בארקוקסיה, לעומת 19.2 מקרי הפסקה לכל 100 חולים שנטלו דיקלופנק. ההבדלים בין קבוצות הטיפול נותרו משמעותיים גם בהפרדה בין תופעות הלוואי שנצפו קלינית ובין אלה שאותרו בבדיקות המעבדה. הקטנת הסיכון, ע”י ארקוקסיה, נשמרה באורח עקבי גם בכל תת-הקבוצות במחקר, ובכלל זה בחולים שנטלו תרופות להגנה על הקיבה ובנוטלי אספירין במינון נמוך.

ארקוקסיה ודיקלופנק הציגו שיעורים דומים של אירועים תרומבוטיים קרדיו-וסקולריים חמורים. הסיכון היחסי של ארקוקסיה בהשוואה לדיקלופנק עמד על 1.07 לאירועים שהתרחשו עד ל-14 ימים ראשונים לאחר הפסקת הטיפול, ו- 1.02 לאירועים שהתרחשו עד ל-28 ימים לאחר הפסקת הטיפול. סיכון יחסי של 1.00 אומר כי שיעור האירועים בחולים בקבוצת טיפול אחת זהה לזה שנצפה בקבוצת הטיפול האחרת.

ממצאי מחקר EDGE עולים בקנה אחד עם ניתוח מאגר הנתונים המצטבר של מחקרים קליניים מבוקרים בארקוקסיה, שהשוו את התרופה בקומבינציה של מינונים: 60, 90, ו- 120 מ”ג לתרופת דמה או לדיקלופנק 50 מג’ שלוש פעמים ביום ולאיבורופן 800 מ”ג שלוש פעמים ביום. המחקרים הקליניים במאגר הנתונים המצטבר כללו 6,700 חולים, נמשכו עד 12 שבועות במחקרים מבוקרי תרופת דמה ועד 190 שבועות במחקרים מבוקרי תרופות NSAID. על פי הניתוח הזה, הסיכון היחסי לאירועים טרומבוטיים קרדיו-וסקולריים חמורים בשימוש בארקוקסיה לעומת תרופת דמה עמד על 1.11, ובהשוואה לדיקלופנק ואיבופרופן על 0.83. בהשוואה לנפרוקסן, עמד הסיכון על 1.70, לטובת נפרוקסן.

במחקר EDGE התבצע ניתוח נפרד של כל סוגי האירועים הקרדיו-ןסקולריים, כפי שהוגדרו בנק’ הסיום המשולבת, ולא נמצא הבדל בעל משמעות בין ארקוקסיה לדיקלופנק. שיעור מקרי אוטם שריר הלב למאה שנות טיפול, שנרשמו עד ל- 14 ימים לאחר הפסקת נטילת תרופת המחקר עמד על 0.68 לארקוקסיה לעומת 0.42 לדיקלופנק. שיעור מקרי השבץ לכל מאה שנות טיפול עד ל- 14 ימים לאחר הפסקת נטילת תרופת המחקר עמד על 0.15 לארקוקסיה לעומת 0.23 לדיקלופנק.

“מחקר EDGE הדגים שיעורים דומים של אירועים תרומבוטיים קרדיו-וסקולריים בשימוש בארקוקסיה ובדיקלופנק, באוכלוסיית חולים המצייגת באופן הנכון ביותר את הנסיבות הקליניות הצפויות בטיפול בתרופות אלו”, אומר ד”ר קרטיס. “התצפיות נערכו בקבוצה רחבה של חולים במצבים רפואיים שונים, ובכלל זה מי שסבלו כבר ממחלות לב וכלי דם”.

ארקוקסיה נסבל היטב בדרך כלל. פחות חולים הפסיקו את הטיפול בארקוקסיה בשל תופעת לוואי כל שהיא, בהשוואה לדיקלופנק. שכיחות תופעות הלוואי הכבדיות והפסקת השימוש בתרופה בשל תופעות לוואי אלה, הייתה גבוהה יותר בשימוש בדיקלופנק מאשר בארקוקסיה.

עוד נמצא במחקר, כי שיעור נמוך משמעותית של חולים שקיבלו דיקלופנק (0.7%) הפסיקו את המחקר בשל תופעות לוואי הקשורות ליתר לחץ דם, בהשוואה לחולים שקיבלו ארקוקסיה 90 מ”ג (2.3%) P<0.001. בבחינת תוכנית הפיתוח הקליני של ארקוקסיה נמצא כי כי שיעור הפסקת הטיפול בשל תופעות לוואי של יתר לחץ דם בארקוקסיה 90 מ”ג מינון גבוה פי 1.5 מזה המומלץ כמינון מירבי לטיפול באוסטיאוארתריטיס דומה באופן כללי לשיעור שנצפה בתרופות NSAID אחרות אליהן הושוותה ארקוקסיה: נפרוקסן 1,000 מ”ג ואיבורופן 2,400 מ”ג.

במהלך הכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לראומטולוגיה הוצגו גם מחקרי יעילות של ארקוקסיה, בהשוואה לנפרוקסן בטיפול ב- ankylosing spondylitis, ובהשוואה לאינדומתצין בטיפול בגאוט.

ה- FDA בוחן בימים אלה את הבקשה לאישור השיווק של ארקוקסיה, לטיפול באוסטיאוארתריטיס, ראומטואיד ארתריטיס, כאבי גב-תחתון כרוניים, כאב חריף, כאבי מחזור חודשי, גאוט ו- ankylosing spondylitis. ארקוקסיה אושרה כבר לשימוש ב- 48 מדינות באירופה, דרום אמריקה, אסיה והאיזור הפאסיפי לרבות בישראל.