חברי ועדה יקרים !

אין ספק שלקחתם על עצמיכם תפקיד קשה, מורכב ובמידה רבה אולי גם כפוי טובה. מוטלת עליכם אחריות כבדה ולהחלטות שתקבלו תהיה השפעה על מצבם הבריאותם, אולי אפילו על אורך ואורח חייהם של חולים רבים במדינת ישראל, לחיוב ולשלילה. ברור מראש שלכל החלטה  שלכם יהיו כאלה שיצדדו ויתמכו, אך גם להיפך – בעיקר מצד אנשים שיפגעו מכך שתרופות וטכנולוגיות מסויימות שהם זקוקים להם לא יכללו בתוספות לסל עליהן תחליטו.

אז הנה כמה שאלות/המלצות ודגשים שאנו מקווים שיסייעו לכם בעת שאתם אמורים לקבל את אותן החלטות קשות: איך לבחור מבין עשרות או מאות “מועמדים ראויים” , תרופות וטכנולוגיות, רק חלק קטן שהתקציב הזעום יחסית המוקצה להרחבת הסל יכול להכיל ? (בהערת סוגריים חייבים לאמר שמאות המיליונים שאנו קוראים עליהם כעת בתקשורת המפוזרים ביד קלה ובקריצה “ביבית” ע”י שר האוצר שלנו לצורך הסכמים קואלציונים כאלה ואחרים ודאי גורמים לכם ולרבים אחרים תחושה מאוד לא נוחה…)

• כמה באמת עולה ההכללה בסל הבריאות של הטכנולוגיה או התרופה שעליה אתם דנים ?  כדאי לברר טוב טוב את השאלה הזו בעת שאתם מקיימים את הדיון בכל תרופה או טכנולוגיה מסויימת. למיטב ידיעתנו והערכתנו, העלות שנלקחת בחשבון לצורך החישוב עלולה במקרים רבים להיות מוגזמת ומעוותת כלפי מעלה. זאת מכיוון שהמונח של “תוספת עלות נטו” נתון לפרשנויות שונות. האם צריך לחשב את העלות רק לפי ההפרש בין עלות השימוש בתרופה/טכנולוגיה חדשה לבין זו הקיימת כעת בסל ? להערכתנו, במקרים רבים כך מבוצע אכן החישוב. לעובדה שלתרופה/טכנולוגיה חדשה יש יכולת לגרום לחיסכון בעלויות נוספות הכרוכות בטיפול באותה מחלה (כמו למשל אישפוזים, ניתוחים, טיפולים נוספים) נראה שניתן משקל נמוך מידי, אם בכלל. לתשובה לשאלה הזו יש שתי משמעויות כבדות משקל: א. חישוב מלא וכולל יותר עשוי לאפשר הכנסה לסל של לא מעט תרופות וטכנולוגיות תחת הסעיף של “ללא תוספת עלות” ב. להקטין במידה ניכרת את הנתון של תוספת העלות הנדרשת, וכתוצאה מכך לאפשר ליותר טכנולוגיות/תרופות להכלל בסל, באותו תקציב נתון, וכך לגרום לכך שהרבה יותר חולים יוכלו להנות משיפור באיכות ואפקטיביות הטיפול במחלתם.  ראוי לכן שתשאלו ותבחנו היטב את הנתונים המוצגים לכם ע”י הגורמים המקצועיים ותשאלו באופן מפורש: איך חושבה תוספת העלות הנדרשת לטיפול בתרופה/טכנולוגיה עליה אתם דנים ? האם נלקח בחשבון גם החיסכון ברכיבי עלות אחרים הקשורים לטיפול במחלה ?


• כיצד צריך לקבוע את הדירוג של המועמדים להכללה ? עד כה הצוות המקצועי של משרד הבריאות נהג להגדיר חשיבות בסקאלה של A,B,C שהייתה אמורה לשקלל בתוכה את יעילות התרופה/טכנולוגיה, עלותה, זמינותה וכד’. האם זה מספיק כדי להחליט ש-X קודם ל-Y , כשהמשמעות היא שבסופו של תהליך ייתכן שהחולים הזקוקים ל-Y לא יוכלו לקבלו במסגרת הסל ? אנחנו רוצים להציע לכם לדרוש נתון חשוב נוסף מהגורמים המקצועיים, נתון שעשוי לדעתנו לסייע לכם מאוד בקביעת הדירוג. אנו עוסקים כאן בעצם בשאלת עלות/תועלת קלסית. המטרה היא שהתקציב הניתן להרחבה ישיג לאזרחי מדינת ישראל “מקסימום תוספת בריאות”.  איך מודדים באופן מקצועי “תוספת בריאות ” ? בכלכלת בריאות מקובל למדוד את תוחלת החיים מותאמת איכות חיים שמספקת כל תרופה או טכנולוגיה במחלה מסויימת. המונח הידוע והמוכר הוא QUALY שהוא ראשי תיבות של Quality Adjusted Life Years . והנתון שאנו מציעים לכם לאמץ ולבחון הוא: מהי תוספת העלות הנדרשת להשגת הארכה של שנת חיים אחת באיכות חיים מלאה ? חישוב כזה אפשרי וניתן לביצוע בכל או מרבית התרופות/טכנולוגיות המוגשות לסל (אם כי יש לציין שעלולות להיות הסתייגויות לגבי אופן החישוב וההנחות שנלקחות בחשבון לצורך החישוב), והוא צריך להיות קריטריון מפתח מבחינתכם ! תרופה או טכנולוגיה המאריכה שנת חיים באיכות חיים מלאה בתוספת עלות של 100 ש”ח ודאי צריכה לבוא לפני תרופה או טכנולוגיה שעושה את אותו הדבר ב-1,000,000 ש”ח. נכון ? וזה לא משנה אם התרופה/טכנולוגיה הראשונה היא בתחום הסוכרת, והשנייה בתחום הסרטן. המדד של עלות להוספת QUALY אחד צריך להיות נר לרגליכם בעת שאתם מקבלים את החלטותיכם על הדירוג. אגב, המדד הזה יכול לעשות לכם את החיים להרבה יותר “קלים”. הוא רציונלי, “קר” , אנליטי ויש לו יכולת הגנה מצויינת מול לוביסטים וקבוצות לחץ למיניהן…


• ומה עם יוצאים מן הכלל ? מה עם מחלות “יתומות ” ? מן הסתם זו שאלה שאתם ודאי יכולים לשאול אותנו…רק מדד העלות ל-QUALY  קובע ותו לא ? ובכן, יש ודאי יוצאים מן הכלל. לדעתנו, היוצאים מן הכלל הם אותם תרופות וטכנולוגיות המיועדות לטיפול ב”מחלות יתומות”.  הכוונה היא לאותם מחלות נדירות אשר ברור מלכתחילה שהתרופות והטיפולים שמפתחים עבורן יהיו יקרות מאוד, אחרת לא תהיה כל הצדקה כלכלית להשקיע בפיתוח תרופות אלה. ולכן, כדי שלמערכת הבריאות תהיה תשובה סבירה לחולים במחלות נדירות, יש מקום להקצות עבורן סל נפרד, מכיוון שהתרופות המיועדות למחלות אלה לא תוכלנה לעולם להתחרות במדד של עלות/QUALY בתרופות ובטכנולוגיות הכלליות. אז אם למשל התקציב לתוספת הסל לשנת 2005 הוא 120 או 140 מיל’ ש”ח, יש מקום להקצות תקציב נפרד (נניח של 5-10 מיל’ ש”ח) שיהיה מיועד לתת פתרון לתרופות ולטכנולוגיות המיועדים לטיפול במחלות נדירות. הדירוג הפנימי בין המועמדים יכול להתבצע גם בשיטת העלות להשגת QUALY אחד נוסף.

תרשו לנו לסיום לאחל לכם את היכולת והסבלנות להתעמק ולנתח את מכלול האינפורמציה המונחת בפניכם כך שתוכלו לקבל את ההחלטות הנכונות והחשובות כל כך לבריאות אזרחי המדינה.