בגיליון חודש פברואר של Journal of the American College of Surgeons מופיע מאמר שעוסק בקשר שבין תיעוד רפואי של צוותי רפואת חירום וסיכויי התמותה של מטופליהם.

במשך שנים רבות, מחנכים, מנהלים ומפקדים (כל אחד והרקע ממנו הוא בא…) טרחו להשמיע באוזנינו את האמרה “לא כתבת לא עשית” ולרוב בדרג השטח ההתייחסות לכך נע בין גבול המטרד הקבוע של דרג ההנהלה , לבין הביטוי העממי יותר “כסת”ח”.

במחקר זה מציגים החוקרים נתון, המוצא קשר בין תיעוד חסר של סימנים חיוניים ומידע קליני בדרג השטח בידי צוותי רפואת חירום ,לבין עלייה בתמותה של פצועים בבית החולים.

החוקרים השתמשו בשיטת דלפי*, בה 81 מומחים בטראומה, הסכימו על 28 קריטריונים, באמצעותם ניתן לנטר את איכות הטיפול במתאר קדם בית החולים. (דוג’ חלקית: זמני תגובה, זמני שהייה בשטח, העברה בין מתקנים רפואיים ועוד..)

שתי הנקודות עליהם ניתן דגש במחקר זה הן, מקרים בהם צוותי רפואת חירום ברמת BLS  ביקשו סיוע מרמת ALSבזירה האירוע ומקרים בהם צוותי רפואת חירום לא תיעדו סימנים קליניים בשטח והקשר לעלייה בתמותת הפצועים בבית החולים.

במחקר רטרוספקטיבי, נבדקו נתונים אלקטרונים של 4744 פצועים, שהוזנו בין התאריכים 1 ינואר 2002 ו 31 דצמבר 2004.

מתוכם ל 1337 פצועים היה לפחות נתון אחד פיסיולוגי אחד שנלקח בזירה.

 877 פצועים לא תועד  הדופק, 925 פצועים לא תועד לחץ הדם, 1195 פצועים לא תועד קצב הנשימה. ל 788 פצועים לא היה תיעוד של אף אחד מהמדדים (דופק,נשימה ולחץ דם !!!)

אלו נתונים מאוד משמעותיים !  קחו בחשבון שללמעלה מ 25% מהפצועים לא תועד קצב הנשימה.

 לאחר איסוף הנתונים בדקו החוקרים את הקשר  בין התיעוד לאחוזי התמותה של הפצועים.

אחוז התמותה הכולל עמד על 6.1%.

מתוך כל הפצועים ל 28.2% (n = 1,337) חסרו נתונים פיסיולוגים ברישומים שבוצעו בשטח.

למעשה ניתוח מעמיק יותר מצא שלפצועים שחסר נתון פיסיולוגי אחד או יותר בזירה היה סיכוי גבוה יותר למות (adjusted odds ratio = 2.15; 95% CI, 1.13 to 4.10).

ב 17.4% (n = 402) מהמקרים צוותי רפואת חירום ברמת BLS  ביקשו סיוע מרמת ALS

לפצועים אשר צוותי רפואת חירום ברמת BLS  ביקשו סיוע מרמת ALS היה סיכוי תמותה דומה לפצועים אשר טופלו ברמת ALS מלכתחילה (odds ratio = 1.04; 95% CI, 0.51 to 2.15).

החוקרים מסיקים מכאן שקיים קשר בין חוסר בתיעוד של נתונים פיסיולוגיים בשטח לתמותת פצועים, ומזהים את נושא התיעוד הרפואי כמדד לביקורת כחלק מנושאי אבטחת האיכות בטיפול הרפואי.

כמה הערות:

·        בנימה יותר אישית ממוקדת, קיים קשר הדוק בין איכות ביצוע (באופן כללי לא רק ברפואה) לבין בטיחות מטופל והצוות המטפל.היכולת לבצע מטלה כמקצוען, המתכנן,שם לב לשיטת עבודה ונותן דגש על פרטים הקטנים, מבטיחה תוצר איכותי יותר וביצוע תהליך עבודה בטוח יותר למבצע ולסובבים אותו.

·        בעולם העסקים הנושא יתבטא בשביעות רצון לקוח וכמובן עליות כספיות ישירות, אצלו ככל שזה ישמע נדוש זה יתבטא פשוט בחיים. …

·        ניתן למצוא מאמר דומה של Will Chapleau, שכותרתו Notes on Trauma: Poor Documentation Associated with Increased Mortality באתרEMSResponder.com

מקור:

Lack of Emergency Medical Services Documentation Is Associated with Poor Patient Outcomes: A Validation of Audit Filters for Prehospital Trauma Care Dann J. Laudermilch, Melissa A. Schiff, Avery B. Nathens, Matthew R. Rosengart, Volume 210, Issue 2, Pages 220-227 (February 2010)

* שיטת דלפי- טכניקה שפותחה בעידן המלחמה הקרה, השיטה לוקחת קבוצה של מומחים בתחום מסוים, המומחים ממלאים שאלון אנונמי, שתוצאותיו מוצגים לחוקרים, לאחריו ממלאים שאלון נוסף, יותר מצומצם, וכך זה חוזר חלילה עד, להגעה לנקודת הפסקה מוסכמת, או מספר חזרות קבוע או הגעה להסכמה בין תשובות המומחים, במקרה זה הסכימו 81 מומחים על 28 קריטריונים לאיכות ברפואה דחופה….. (ההסבר מזיכרון חופשי, אבל אני מניח שאת הכוונה הכללית הבנתם)