בשני מאמרים עדכניים מדווחים חוקרים על תוצאות מבטיחות לשני מכשירי בדיקה לצד מיטת החולה (Point-of-Care) המזהים במהירות רגישות אנטי-מיקרוביאלית ומסייעים בהערכת הסיכון לאלח דם.

יונתן אבישר, דוקטורנט במכון הטכנולוגי של הטכניון ושותפיו פיתחו את מערכת SNDA-AST (Stationary Nanoliter Droplet Array-Antimicrobial Susceptibility Testing), צ’יפ שבתוכו חורים זעירים רבים אליהם מוכנסים חיידקים ספורים ואנטיביוטיקה. התוצאות מתקבלות תוך זמן קצר ומאפשרות מתן מוקדם של טיפול מכוון כנגד החיידקים.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים 12 שילובים של חיידקים ותכשיר אנטיביוטי באמצעות דגימות שתן טריות, תוך השוואת תוצאות SNDA-AST עם תוצאות מכשיר שכבר אושר לשימוש בשם VITEK 2 AST. הדגימות עברו תחילה דרך מסנן גדול להסרת לויקוציטים ושרידים גדולים ולאחר מכן הוכנסו למערך.  בארות ללא אנטיביוטיקה שימשו כביקורות.

הזמן שנדרש למערכת לזהות רגישות היה קצר יותר משמעותית עם SNDA-AST ועמד על חמש שעות לאחר חשיפה של Escherichia coli ל-Ampicillin וארבע שעות לאחר חשיפה ל-Ciprofloxacin. להשוואה, מערכת VITEK 2 AST נדרשה ל-9.75 שעות לאותן בדיקות. תועדו שתי תוצאות שליליות-שגויות, ככל הנראה לאור קירור של דגימות השתן.

החוקרת הראשית, פרופ’ שולמית לבנברג מציינת כי היתרונות של המכשיר כוללות בדיקת כמויות קטנות של חיידקים שמקורם ישירות מדגימות המטופל, הפחתת שלבי הכנת דגימות ותרביות, הפחתת שימוש בריאגנטים, שימוש פשוט בפיפטות וזיהוי הטרוגניות רבה יותר של חיידקים. העלות המשוערת נעה סביב 1-2 דולרים לפאנל של עשר אנטיביוטיקות.

במאמר שני, שפורסם במהלך חודש יולי בכתב העת Nature, חוקרים מארצות הברית שילבו בדיקת CD64 (Cluster of Differentiation antigen 64, סמן לאלח-דם)  לתוך ביו-צ’יפ לזיהוי מהיר של חולים בסיכון מוגבר לאלח-דם.

החוקרים בדקו את המכשיר ב-450 דגימות מחולים באילינוי, שהשלימו בדיקות דם בעת אשפוז לבית חולים או היו חיוביים ל-SIRS (Systemic Inflammatory Response Syndrome). בקרב 68 חולים ששרדו אלח-דם, החוקרים מצאו כי ספירת תאים חיוביים ל-CD64  עלתה ולאחר מכן ירדה במהלך האשפוז. עם זאת, בקרב שישה חולים, שכולם לא שרדו, ספירת CD64+ המשיכה לעלות עד למוות.

ספירת התאים באמצעות המכשיר עלתה בקנה אחד עם תוצאות בדיקות המטולוגיות ו-Flow Cytometry, טכנולוגיות שייתכן והמכשיר החדש יוכל להחליף. החוקרים כותבים כי יש לבחון את הצ’יפ הנ”ל במחקרים קליניים רב-מרכזיים, עם אוכלוסיות חולים שונות ומצפים להשלים שלב זה בתוך שנה או שנתיים.

שני המכשירים האמורים לעיל מסייעים בשיפור הדיוק האבחנתי. מכשיר SNDA-AST ניתן להתאמה לאנטיביוטיקות שונות והצ’יפ לזיהוי סיכון לאלח-דם עשוי לכלול מספר אנטיגנים.

Nature Comm. Published online July 3, 2017

Proc Natl Acad Sci USA. Published online July 18, 2017

לידיעה במדסקייפ