Octreotide (סנודסטטין) מפחית תלונות על כאבי בטן ומשפר עקביות צואה, דבר המציע כי התרופה עשויה להועיל בתסמונת המעי הרגיז (IBS) ללא עצירות, על פי תוצאות שפורסמו בשבוע מחלות עיכול 2005.
המחקר בדק שחרור איטי של סנדוסטטין (LAR) על רגישות רקטלית וסימפטומים בחולי IBS ללא עצירות. מחקר קודם שפורסם ע”י האסלר ושותפיו בגיליון מרץ 1994 של Journal of Pharmacology and Experimental Therapeutics קבע כי מתן אקוטי של סנדוסטטין מעכב תגובה אפרנטית לחוסר מתח רקטלי ובעל השפעה אנטיהיפראלגסטית ב-IBS, על פי תוצאות מחקרם של שוורץ ושותפים בינואר 2004 ב-Alimentary Pharmacology & Therapeutics. לא היה ידוע אם שימוש ממושך בסנדוסטטין ישפר סימפטומי מעי ויפחית רגישות ויסרלית. למעשה, טיפול למשך 8 שבועות עם סנדוסטטין בהשוואה לפלצבו לא העלה באופן משמעותי את סף החולים לתחושה ראשונית.
מחקר כפול סמיות אקראי שכלל 42 חולי IBS בגליאים 19-63 שנים, כולל 20 נשים. המטופלים קיבלו 20 מ”ג סנדוסטטין ליום. כל אחד מהנבדקים עבר מבחן ברוסטט לפני הטיפול ולאחריו להערכת רגישות רקטלית.
התוצאה החשובה ביותר של המחקר היתה ההשפעה של סנדוסטטין בשחרור איטי בהשוואה לנסיון אקוטי. בצורתה הנוכחית, התרופה אינה בטוחה. יש לבדוק את החולים לאבני מרה כל 6 חודשים. התרופה משמשת לטיפול במקרים חמורים בלבד של IBS ללא עצירות בגלל תופעות הלוואי שלה. יש לבדוק נתונים נוספים בנושא.
לסנדוסטטין יתרונות נוספים בהאטת מעבר במעי הדק, עיכוב הפרשה אינטאלומינלית, ובהגברת ספיגה. החולים שקיבלו סנדוסטטין דיווחו על עליה של 36% ± 2% בהקלה, בעוד שאלו שקיבלו פלצבו דיווחו על השפעה של 27% ± 3%. התרופה שיפרה עקביות צואה בהשוואה לפלצבו, עם 49% ± 3% מהחולים שחוו צואה רכה ומימית לעומת 64% ± 2% בקבוצת הפלצבו (P < .01). עם זאת, כאב בטני ותדירות הטלת צואה לא הושפעו.
.DDW 2005: Abstract 624. Presented May 17, 2005
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!