משפחה

טיפול גנטי לציסטיק פיבורזיס מביא לשיפור התפקוד הריאתי (Lancet Resp Med)

טיפול גנטי חודשי לציסטיק פיברוזיס הביא לשיפור מדדי FEV1 (Forced Expiratory Volume in 1 second) במחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בשלב 2b, שתוצאותיו פורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Lancet Respiratory Medicine.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון תרכובות Plasmid DNA-Liposome ששימשו במספר מחקרים בשלב 1 ו-2a, במטרה לבחון את יעילות הטיפול הגנטי. התוצא העיקרי היה השינוי היחסי במדד FEV1.

מדגם המחקר כלל משתתפים מעל גיל 12 שנים, עם מדדי FEV1 בטווח 50-90% וכל גנוטיפ אופייני לציסטיק פיברוזיס. תוצאי סיום משניים כללו את מדד Cystic Fibrosis Questionnaire-Revised Score, תוצאות סריקת טומוגרפיה ממוחשבת ותפקודי ריאות נוספים.

החולים שקיבלו את הטיפול הגנטי או תמיסת סליין כפלסבו באמצעות נבולייזר כל 28 ימים במשך שנה אחת. הטיפולים ניתנו ב-18 מרכזים רפואיים ברחבי בריטניה. במהלך הטיפולים החולים המשיכו בנטילת הטיפול הסטנדרטי, פרט ל-DNAse למשך 24 שעות לפני ואחרי הטיפול. תתי קבוצות של חולים נטלו גם את הטיפול או את הפלסבו בצורת תרסיס לאף או השלימו בדיקת ברונכוסקופיה לפני המנה הראשונה ולאחר המנה האחרונה של הטיפול.

לאחר 12 חודשי מעקב, החוקרים זיהו שיפור משמעותי, אם כי מתון, ב-62 חולים בקבוצת ההתערבות בהשוואה ל-54 ביקורות (3.7%, p=0.046). עם זאת, השפעת הטיפול בחולים עם מחלה חמורה יותר עמדה על 6.4%, ובאלו עם מחלה פחות חמורה עמדה על 0.2%, עדות לתועלת רבה יותר בחולים קשים יותר.

התפקוד הריאתי התייצב בקבוצת ההתערבות, אך המשיך לרדת בקבוצת הביקורת. הקבוצות לא היו שונות מבחינת גיל, מין, סוג המוטאציה, קולוניזציה של פסאודומונס, טיפול תרופתי נלווה, מעורבות עיקרית של דרכי אוויר קטנות או גדולות, או תופעות לוואי על רקע הטיפול.

ברונכוסקופיה הדגימה דנ”א ספציפי ב-12 מבין 14 המטופלים שהשלימו את המחקר, אך באף אחד מהחולים בקבוצת הביקורת. בדומה, דנ”א בקבוצת ההתערבות זוהה בתת-קבוצה של המטופלים בתרסיס לאף, אך לא באלו שטופלו בתרסיס סליין.

החוקרים מזהירים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא מאחר ואמנם למחקר הייתה עוצמה מספקת לזהות הבדלים בעלי חשיבות קלינית בתפקוד הריאתי, הממצאים הצביעו על התייצבות התפקוד הריאתי ולא שיפור, והדבר לא תואר בכלל המטופלים.

Lancet Resp Med. Published online July 3, 2015

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול גנטי שני להמופיליה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול גנטי שני להמופיליה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר טיפול גנטי ב-Fidanacogene Elaparvovec (או Beqvez) לטיפול במבוגרים עם המופיליה B תחת טיפול מונע בפקטור IX, אלו עם דימום מסכן-חיים בהווה או בעבר או בחולים עם אירועים חוזרים של דמם ספונטני חמור. המומחים מסבירים כי המופיליה B הינה הפרעת דמם נדירה ששכיחותה עומדת על קרוב ל-4 […]

  • סיכון מוגבר לתמותה בנשאיות BRCA שאובחנו בתוך עשור לאחר לידה (JAMA Netw Open)

    סיכון מוגבר לתמותה בנשאיות BRCA שאובחנו בתוך עשור לאחר לידה (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד ומוטציות BRCA תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה במידה ואובחנו בתוך עשר שנים לאחר לידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות רבות מעידות כי התקופה שלאחר לידה מהווה חלון זמנים בו קיים סיכון גבוה להופעת ממאירויות חדשות והתקדמות מהירה של נגעים תת-קליניים […]

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Benralizumab (פסנרה) לטיפול באסתמה חמורה בילדים בגילאי 6-11 שנים, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת אסטרה-זנקה. הטיפול בפסנרה אושר לראשונה בשנת 2017 כטיפול אחזקה נוסף במקרים של אסתמה אאזנופילית חמורה בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה. האישור למתן הטיפול לילדים בגילאי 6-11 שנים מבוסס על […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה