משפחה

עדויות לאחר-שיווק תומכות ביעילות גירוי דרכי נשימה עליונות בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה (Otolaryngol Head Neck Surg)

גירוי דרכי נשימה עליונות (UAS או Upper Airway Stimulation) באמצעות התקן מושתל נמצא בטוח ויעיל בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה (OSA או Obstructive Sleep Apnea), כך מדווחים חוקרים מגרמניה, במאמר חדש שפורסם בכתב העת Otolaryngology- Head and Neck Surgery.

החוקרים מסבירים כי גירוי דרכי נשימה עליונות באמצעות גירוי חד-צדדי, מסונכרן-נשימה, של העצב ההיפוגלוסאלי הוכח במחקר גדול כטיפול בטוח ויעיל לדום נשימה חסימתי בשינה.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הנתונים אודות 60 חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, לאחר כשלון טיפול במכשיר CPAP.

מהתוצאות עלה כי מדד AHI (Apnea-Hypopnea Index) ירד בממוצע ב-61% מתחילת המחקר ב-56 מהחולים שהשלימו את ששת חודשי המחקר. בביקור המעקב האחרון, ב-25% מהחולים תועד מדד AHI של עד חמישה אירועים בשעה, ב-59% תועדו לכל היותר 10 אירועים בשעה וב-70% מספר אירועי אפניאה-היפופניאה בשעה לא עלה על 15, כאשר 68% מהחולים סווגו כמגיבים לטיפול (מדד AHI נמוך מ-20 עם ירידה של לפחות 50%).

עוד מדווחים החוקרים על ירידה במדד דה-סטורציה של חמצן, מדד אפניאה, מדד היפופניאה ושפל סטורציית חמצן. החולים דיווחו על שיפור בתוצאים לאחר חודשיים ולאחר שישה חודשים, עם ירידה משמעותית בישנוניות במהלך היום ושיפור בתפקוד במהלך היום.

על-בסיס נתוני חקירת ההתקן בביקור לאחר שישה חודשים, החוקרים מצאו כי החולים השתמשו במכשיר בממוצע 42.9 שעות בשבוע. מכאן עלה כי שיעורי קבלת הטיפול (כוללים שיעורי הקפדה והיענות) של החולים היו גבוהים יותר מכל אלו שתועדו עם טיפולים קודמים. חלק גדול מהחולים דיווחו כי שימוש סלקטיבי בגירוי דרכי נשימה עליונות הביא לשינוי חייהם.

החוקרים מציינים כי בארצות הברית קריטריוני מנהל המזון והתרופות האמריקאי לשימוש בהתקן שונים מעט מאלו המקובלים בגרמניה. המכשיר מאושר לטיפול בחולים עם מדד AHI של 20-65, עם מדד מסת גוף נמוך מ-32 ק”ג למטר בריבוע. מדובר בטיפול אידיאלי לחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה, שאינם סובלים את הטיפול במכשיר CPAP.

Otolaryngol Head Neck Surg 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    התועלת של חסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי יש תועלת לטיפול בחסמי תעלות סידן בחולים עם יתר לחץ עורקי ריאתי אידיופטי עם עדות לתגובה אקוטית במבחן להערכת תגובתיות כלי הדם באמצעות חנקן חמצני בשיאוף, גם תחת טיפול תרופתי ספציפי ליתר לחץ עורקי ריאתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי תעלות סידן […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה