משפחה

השפעת צריכת חלבונים ואנרגיה על התמותה של חולים מאושפזים במצב קשה (Crit Care Med)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Critical Care Medicine עולה כי צריכה תזונתית רבה יותר מלווה בסיכון נמוך יותר לתמותה ושחרור מוקדם יותר בחולים בסיכון גבוה, אך לא תועד קשר מובהק בחולים בסיכון תזונתי נמוך.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לחשיבות צריכה תזונתית רבה יותר בחולים במצב קריטי, ככל הנראה בשל הבדלים בסיכון התזונתי של החולים. מטרתם כעת הייתה לבחון אם התוצאים הקליניים משתנים לפי צריכת חלבונים או אנרגיה בחולים בהם נבחן הסיכון לפי מדד NUTrition Risk in the Critically Ill (סיכון גבוה מדד של 5 נקודות ומעלה, סיכון נמוך מדד נמוך מ-5 נקודות).

מדובר במחקר תצפיתי, רטרוספקטיבי, שכלל 202 יחידות טיפול נמרץ. 2,852 חולים מונשמים ששהו ביחידות טיפול נמרץ במשך ארבעה ימים ומעלה ותת-קבוצה של 1,605 חולים ששהו במשך 12 ימים ומעלה נכללו במחקר.

בחולים בסיכון תזונתי נמוך וגבוה, שיעורי התמותה והזמן עד לשחרור בחיים עד 60 ימים נבחן לפי הצריכה התזונתית לאורך 12 הימים הראשונים.

בחולים בסיכון גבוה, אך לא באלו בסיכון נמוך, שיעורי התמותה היו נמוכים יותר עם צריכה רבה יותר של חלבונים (יחס סיכויים של 0.93 במדגם שאושפז 4 ימים ומעלה, יחס סיכויים של 0.90 במדגם שאושפז 12 ימים ומעלה) ואנרגיה (יחס סיכויים של 0.93 ו-0.88, בהתאמה).

במדגם שכלל חולים שאושפזו במשך 12 ימים ומעלה תועדה אינטראקציה מובהקת בין קטגוריית הסיכון, תמותה וצריכת חלבונים ואנרגיה, בעוד שבמדגם החולים שאושפזו ארבעה ימים, האינטראקציה לא הייתה מובהקת. בחולים בסיכון גבוה אך לא בחולים בסיכון נמוך, הזמן עד לשחרור בחיים היה קצר יותר עם צריכה רבה יותר של חלבונים (יחס סיכון של 1.05 באוכלוסיית החולים שאושפזו 4 ימים ומעלה ויחס סיכון של 1.09 במדגם מאושפזים במשך 12 ימים ומעלה) ואנרגיה (יחס סיכון של 1.05 ו-1.09, בהתאמה).

במדגם החולים שאושפזו במשך 12 ימים ומעלה תועדה אינטראקציה מובהקת בין מדד הסיכון, הזמן עד לשחרור בחיים וצריכת חלבונים ואנרגיה, בעוד שבמדגם החולים שאושפזו 4 ימים ומעלה לא תועדה אינטראקציה מובהקת.

Crit Care Med. 2017;45(2):156-163

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Metabolites עולה כי היענות ארוכת-טווח לדיאטה ים-תיכונית מספקת הגנה מפני התפתחות סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היענות לדיאטה ים תיכונית ובין היארעות סוכרת מסוג 2 לאורך שני עשורים במבוגרים שלקחו חלק במחקר ATTICA. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,042 גברים ונשים מיוון. נתונים […]

  • חיזוי הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Technol Ther)

    חיזוי הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות בקרב מתבגרים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes Technol Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Technology & Therapeutics מדווחים חוקרים מצפון אמריקה על תוצאות מחקר חדש שנועד לנבא את הסיכון להיפוגליקמיה והיפרגליקמיה במהלך ולאחר פעילות גופנית במתבגרים עם סוכרת מסוג 1 וממליצים לכוון להתחיל פעילות גופנית עם ריכוז סוכר אינטרסטיציאלי בטווח 130-160 מ”ג/ד”ל עם מגמה שטוחה או ירידה קלה בערכי הסוכר לפי מד סוכר רציף […]

  • תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    מרבית המבוגרים בארצות הברית אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמין D, אך מתן תוספים מסייע למטופלים להשיג את ההקצאה התזונתית היומית המומלצת, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-American College of Physicians Internal Medicine. המומחים מסבירים כי על-פי ההערכות, 20-40% מהמבוגרים באוכלוסייה נוטלים תוספי ויטמינים ומדובר בתעשייה שגלגלה בשנת 2020 למעלה מ-50 מיליארד דולרים. […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה