משפחה

האם טיפול בהורמון גדילה בילדות מעלה את הסיכון לממאירות בשלב מאוחר יותר? (J Clin Endocrinol Metab)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי טיפול בהורמון גדילה רקומיבנטני בילדות אינו בעל השפעה קרצינוגנית, אם כי החוקרים זיהו סיכון מוגבר באוכלוסיות מסוימות.

במחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסיה של חולים בשמונה מדינות אירופאיות, ההיארעות והסיכון לתמותה היו גבוהים יותר עבור מספר אתרי ממאירות, בעיקר כתוצאה מממאירות ראשונית שניה בחולים שטופלו בהורמון גדילה רקומביננטי לאחר טיפול בממאירות.

החוקרים כותבים כי התמותה עקב ממאירות במדגם זה עלתה פי 13 והיארעות ממאירות עלתה כפליים.

הסיכויים היו גבוהים יותר משמעותית לאבחנת ממאירות ותמותה עקב ממאירות של העצם, כליות, מערכת עצבים מרכזית ובלוטת תריס. הסיכון לתמותה היה גבוה יותר משמעותית, על-בסיס למעלה ממקרה יחיד, במקרים של ממאירות של הלשון, פה ולוע, רקמות רכות, לויקמיה ולימפומה שאינה הודג’קין. בנוסף, תועדה היארעות מוגברת של מלנומה, סרטן שחלות וסרטן שלפוחית שתן.

למעט סרטן עצם וסרטן שלפוחית, העליה בסיכון במקרים אלו נבעה בעיקרה מהסיכונים בחולים בהם האבחנה המקורית שהובילה לטיפול בהורמון גדילה הייתה ממאירות.

החוקרים לא זיהו עליה ברורה בסיכון בחולים עם כשל גדילה ללא מחלה מג’ורית אחרת. רק במקרים של סרטן העצם (SIR=2.8) וסרטן שלפוחית השתן (SIR=16.3) ההיארעות הייתה גבוהה יותר משמעותית בחולים שטופלו בהורמון גדילה ללא ממאירות קודמת.

הערכות הסיכון לממאירות מג’ורית במבוגרים, דוגמת סרטן שד, ריאות וערמונית, הדגימו רווחי בר סמך רחבים, על-בסיס מעקב של מעט שנות-אדם.

המעקב אחר תמותה עמד על 396,344 שנות-אדם (ממוצע של 16.5 שנים למטופל) והמעקב אחר היארעות ממאירות עמד על 154,371 שנות-אדם (ממוצע של 14.8 שנים למטופל).

הסיכון לממאירות לא היה קשור עם משך או מינון מצטבר של הורמון גדילה, אך בחולים שטופלו לאחר ממאירות קודמת, הסיכון לתמותה עקב ממאירות עלה משמעותית עם עליה במינון יומי של הורמון גדילה רקומביננטי.

החוקרים כותבים כי העדר הסיכון המוגבר עם מינון מצטבר גדול יותר או טיפול ממושך יותר מרמז לסבירות נמוכה יותר לקשר סיבתי.

J Clin Endocrinol Metab 2017

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

לאחרונה פרסמנו באתר את הממצאים של מחקר חדש מישראל, שפורסמו ב-Clinical Endocrinology, מהם עלה כי טיפול בהורמון גדילה בילדות אינו מלווה בעליה בסיכון למחלות ממאירות או תמותה בחולים בסיכון נמוך, עם סיכון מוגבר באלו עם גורמי סיכון.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    מרבית המבוגרים בארצות הברית אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמין D, אך מתן תוספים מסייע למטופלים להשיג את ההקצאה התזונתית היומית המומלצת, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-American College of Physicians Internal Medicine. המומחים מסבירים כי על-פי ההערכות, 20-40% מהמבוגרים באוכלוסייה נוטלים תוספי ויטמינים ומדובר בתעשייה שגלגלה בשנת 2020 למעלה מ-50 מיליארד דולרים. […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    השוואת שתי גישות טיפול פומי מונע בוויטמין K ביילודים (J Perinatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Perinatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי משטר הכולל מתן 13 מנות של ויטמין K לווה בשיפור משמעותי של פרופיל תפקודי קרישה בתינוקות, בהשוואה למשטר טיפול הכולל מתן שלוש מנות פומיות של ויטמין K. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעה של אקזמה בדרגה מתונה-עד-חמורה על קצב הגדילה של ילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    ההשפעה של אקזמה בדרגה מתונה-עד-חמורה על קצב הגדילה של ילדים (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAD)

    אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה עשויה להאט את קצב הגדילה של ילדים מתחת לגיל 12 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Dermatology. מחקר PEDISTAD הינו מחקר בינלאומי הנמשך בימים אלו וכולל 1,326 ילדים מתחת לגיל 12 שנים עם אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה, שאינם מאוזנים היטב תחת […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה