גירוי מוחי עשוי לסייע בהקלה על כאבי ברכיים (מתוך כנס ה-APS)

גירוי מוחי באמצעות tDCS (Transcrania Direct-Current Stimulation) זוכה לעניין רב כאפשרות לא-תרופתית לטיפול בכאב כרוני, כאשר מחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-APS (American Pain Society) העיד על שיפור משמעותי בכאב על-רקע אוסטיאוארתריטיס של הברכיים בחולים מבוגרים.

החוקרים ביקשו לבחון את ההשפעה על אוסטיאוארתריטיס של הברכיים מאחר ומדובר באחד הגורמים המובילים לכאב ומוגבלות בחולים בגילאי 45 שנים ומעלה.

מהנתונים עלו הבדלים מובהקים סטטיסטית בהבדל הממוצע בין חולים בקבוצת ההתערבות וקבוצת טיפול-דמה במונחים של חומרת כאב קליני. tDCS נבחן לשימושים שונים, שנעו בין דיכאון ועד שיקום לאחר אירוע מוחי ותפקוד קוגניטיבי ודמנציה, אך המחקר החדש מספק לראשונה הוכחות ממחקר אקראי, כפל-סמיות, להערכת כאב כרוני.

מדגם המחקר כלל 40 מבוגרים בבגילאי 50-70 שנים (גיל ממוצע של 59 שנים), כולל 21 נשים, עם כאב עקב אוסטיאוארתרטיס של הברך. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בחמישה מפגשים יומיים של tDCS או טיפול דמה למשך 20 דקות בכל מפגש. הטיפול כלל הצבת אלקטרודה על הקורטקס המוטורי של ההמיספרה המוחית בצגד הנגדי לברך הפגועה, ואלקטרודה נוספת באזור סופרה-אורביטלי באותו צד של הברך הפגועה. לאחר חמישה מפגשים יומיים החוקרים זיהו ירידה בכאב בברך בסולם של 0-100 בקבוצת ההתערבות (18.50), בהשוואה לקבוצת דמה (6.45), עם הבדל ממוצע בין הקבוצות של 12.05.

המומחים שיערו כי המנגנון בו tDCS עשוי להשפיע על אוסטיאוארתריטיס של הברך הינו משנית להשפעות נוירו-מודולטוריות. עדווית שפורסמו לחאחרונה הציעו כי כאב על-רקע אוסטיאואתריטיס של הברך הוא כאב מרכזי, וכי המסלולים בהם tDCS עשוי להשפיע על אסטיאואתריטיס של הברך עשויים להיות קשורים עם השפעות נוירו-מודולטריות.

החוקרים כותבים כי יש לקחת בחשבון כי תרופות מסוימות עשויות להשפיע על תוצאות הטיפול, כולל חסמי תעלות נתרן וגלוטמאט. מחקרים מצאו כי חסמי תעלות נתרן עשויים לחסום לחלוטין את השפעות tDCS.

מחקרים מצאו כי תרופות ממשפחת מעכבי תעלות נתרן עשויות לחסום לחלוטין את ההשפעות המעוררות של tDCS וכי תרופות הפועלות על גלוטמאט או GABA הן די דומות, בעוד שחסמי תעלות סידן נוטים להחליש את לא לחסום את ההשפעה.

הצבת האלקטרודות הינה חלק חשוב יותר מכפי שסברו בעבר. בימים הראשונים של tDCS, המיקום לא היה נראה חשוב, אך כעת יודעים היכן למקם את האלקטרודות וכי לסוגיה זו חשיבות רבה בתגובה הנוירופסיכולוגית והתנהגותית. הזזת האלקטרודה ב-2 ס”מ בלבד עשוי להביא להשפעה שונה.

החוקרים מציינים כי ההתקדמויות החשובות מבוצעות כיום על-מנת לאפשר שימוש ביתי ב-tDCS.

מתוך כנס ה-APS

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף (J Bone Joint Surg)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף (J Bone Joint Surg)

    השמנה הינה גורם סיכון אפשרי לסיבוכים ואשפוזים חוזרים לאחר ניתוח ארתרוסקופי לתיקון מסובבי הכתף, למרות מדדי תפקוד וכאב דומים באלו עם משקל עודף או משקל תקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Bone & Joint Surgery. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי Embase ו-PubMed להשלמת סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 14 מחקרים שכללו 118,331 חולים […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לאוסטיאוארתריטיס (Arthritis Research & Therapy)

    מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לאוסטיאוארתריטיס (Arthritis Research & Therapy)

    מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול (Non-Alcoholic Fatty Liver Disease) הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לאוסטיאוארתריטיס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת בדרגה נמוכה והפרעות מטבוליות עשויות להיות מעורבות באופן חלקי לפחות בהופעת מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול ואוסטיאוארתריטיס. המשמעות הינה כי לשתי המחלות הללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה