משפחה

מחקר הניטור האפידמיולוגי של מפרץ חיפה יופסק (הודעת משה”ב והמשרד להגנת הסביבה)

להלן הודעה משותפת למשרד הבריאות ולמשרד להגנת הסביבה:

שר הבריאות והשר להגנת הסביבה קיבלו את המלצת הוועדה המדעית המלווה למחקר הניטור האפידמיולוגי של מפרץ חיפה שלא להמשיך את המחקר – גם בנושא הערכת החשיפה לזיהום אוויר ומדדי גדילה בילודים

באוגוסט 2016 קיבלו השרים את המלצת הוועדה המדעית להפסיק ביצוע שלושה מודולים במחקר העוסקים בבחינת הסיכון לפתח סרטן, אסטמה של ילדים ואסטמה של מיועדים לשירות ביטחון זאת, מאחר ולפי המלצות הוועדה, שיטות המחקר והתוצאות לא יכולות בשום אופן להוות בסיס להערכת הקשר בין רמות זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה לבין התחלואה באזור • לאחר קבלת התייחסות החוקרים למודולים ניטור איכות אוויר, מדדי גדילה בילודים וניטור ביולוגי, המודול היחיד שהוועדה ממליצה להמשיך בו הוא ניטור ביולוגי • המשרד להגנת הסביבה נערך לפרסום קול קורא חדש לתמיכה בביצוע מחקרים בנושאים אלה

שרי הבריאות והגנת הסביבה – ח”כ יעקב ליצמן וח”כ זאב אלקין – קיבלו את המלצות הוועדה המדעית המלווה למחקר ניטור אפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה 2015-2020 בראשות פרופ’ סיגל סדצקי יו”רית הוועדה המדעית.

כזכור, הוועדה המדעית המלווה למחקר הניטור האפידמיולוגי של מפרץ חיפה המליצה לשרים להגנת הסביבה והבריאות ב-3 באוגוסט 2016 על הפסקת ביצוע שלושה מודולים במחקר הבוחנים את הקשר בין זיהום האוויר במפרץ לבין התפתחות סרטן, אסטמה ילדים ואסטמה של מיועדים לשירות ביטחון, וכן על עריכת תיקונים בשלושת המודולים האחרים: הערכת חשיפה למזהמי אוויר, ניטור ביולוגי והקשר בין החשיפה לבין מצב בריאות ילודים.

במהלך החודשים האחרונים, מאז אוגוסט 2016, התקבלה תגובת החוקרים להתייחסות הוועדה וכן חברי הוועדה שקלו הצעות ותגובות לשיפור מודול החשיפה, מדדי גדילה בילודים וניטור ביולוגי.

לאחר שנשקלו אופנים שונים להמשך עבודת המחקר במודולים, הוועדה המדעית מסרה לשרים את ההמלצות הבאות:

1. לקבל את תיקוני החוקרים לגבי מודול הניטור הביולוגי ולהמשיך במחקר של מודול זה.

2. לקבל את תיקוני החוקרים במודול הבוחן את מצב בריאותם של ילודים ולהתנות את המשך המחקר במודול זה בהצבת מומחה בתחום איכות האוויר וקבלת התייחסות להערות הוועדה בקשר למודל החשיפה.

היות שצוות המחקר לא צירף מומחה ומשלא הוטמעו הערות הוועדה לגבי השיטות במודול החשיפה, הוועדה המליצה שלא להתקדם עם מודול החשיפה לזיהום אוויר ומודול מדדי גדילה בילודים. כלומר, להמשיך אך ורק במודול הניטור הביולוגי.

עקב המלצות הוועדה החד-משמעיות, המשרד להגנת הסביבה, בהתייעצות עם משרד הבריאות נערך לפרסום קול קורא חדש לצורך תמיכה במחקרים חדשים בנושאים אלה.

יצוין, כי לנגד עיני הוועדה עמד לאורך כל הדרך האינטרס של תושבי מפרץ חיפה לדעת את תמונת המצב האמיתית: אם קיים קשר בין זיהום אוויר לבין בריאות האוכלוסייה. כזכור, מטרת המחקר הייתה לחקור את הקשר בין זיהום סביבתי במפרץ חיפה לבין בריאות התושבים באזור, והוא כלל שישה תתי נושאים: היארעות סרטן ריאות ולימפומה שאינה הודג’קין; בריאות ילודים; תחלואת אסטמה בקרב ילדים; תחלואת אסטמה בקרב מתגייסים לצה”ל; ניטור ביולוגי של השפעת זיהום אוויר וניטור איכות אוויר. חשוב לציין, כי ללא הערכה תקפה של חשיפה למזהמי אוויר אין אפשרות לבצע הערכה של אף אחד מהתוצאים (Outcomes) הבריאותיים שצוינו.

באוגוסט 2016 הוועדה סברה פה אחד, כי שיטות המחקר שהוצגו בסיום שנת המחקר הראשונה אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת, ולכן לא ניתן להתייחס לממצאים שהתקבלו עד כה והם אינם יכולים להוות בסיס להערכת התחלואה ולקשר שבין זיהום האוויר ומצב התחלואה באזור מפרץ חיפה. חברי הוועדה טענו כי המחקר רצוף בבעיות מתודולוגיות מהותיות, המעוררות ספק בנוגע למהימנות ותוקף השיטות בהן השתמשו החוקרים ומכאן, שגם לגבי תוקף ומשמעות התוצאות שהוצגו.

ואלו נימוקי הוועדה, לאחר שבחנה את תגובות החוקרים באשר למודול ניטור איכות האוויר (הערכת החשיפה למזהמי אוויר באזור):

1. היעדר מומחה בתחום איכות אוויר: מחקר הבודק את קיומו של קשר בין חשיפה למזהמי אוויר ותחלואה חייב להתקיים בהשתתפות פעילה של מומחה בתחום איכות האוויר.

2. אי התאמה של השיטה המוצעת על-ידי החוקרים:

‏א.      החוקרים מציעים לבצע את הערכת החשיפה באמצעות אינטרפולציה מרחבית של נתוני תחנות הניטור בכל טרימסטר קלנדרי עבור 4 מזהמי אוויר וזאת כחלופה לשימוש במודל נומרי לפיזור והסעת מזהמים.

‏ב.      הוועדה סבורה, כי לשיטה המוצעת מספר חסרונות בולטים:

1.      עבור אזור מורכב כמו מפרץ חיפה (הן מבחינת מקורות הזיהום והן מבחינת הטופוגרפיה והמטאורולוגיה המקומית הנגזרת מפני שטח מגוונים אלה), שיטות אינטרפולציה לבדן אינן יכולות לתת הערכה אמינה של החשיפה למזהמי אוויר. נדרש לבצע מודל פיזור מזהמי אוויר.

2.      מגבלות תוצרי האינטרפולציה להערכה אמיתית של החשיפה למזהמים במפרץ חיפה, כפי שצוין לעיל, נותנות את ביטוין ביתר שאת כאשר מדובר במזהמים הנמדדים בתחנות ניטור בודדות כגון תרכובות אורגניות נדיפות. עקב מיעוט המדידות והמידע הספרותי לגבי השפעות בריאותיות חמורות לקבוצת מזהמים זו, קיים הצורך בהערכת החשיפה באמצעים אמינים יותר וזאת  באמצעות השימוש במודלים לפיזור והסעה באטמוספרה. 

3.      מאחר ועבור כל ילוד תקופת הטרימסטר נמדדת בהתאם לתאריך הלידה, הערכה של החשיפה על פי טרימסטר קלנדרי כפי שמציעים החוקרים תגרום לטשטוש בהערכת החשיפה האינדיבידואלית לכל ילוד. שיטה מועדפת ונכונה היא הפקה של מפות חשיפה המחושבות לפרקי זמן קצרים יותר המתאימים להתפתחות העובר וחישוב מותאם ומדויק יותר של החשיפה בהתאם לתאריך הלידה הפרטני של כל ילוד.

מדובר בוועדה מקצועית, מתחומי התמחות מדעית מגוונים הרלוונטיים לבחינת המחקר, בראשות פרופ’ סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר, שיבא.

חברי הוועדה: פרופ’ אמריטוס אורי דיין, המחלקה לגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד”ר אילן לוי, מרכז מודלים לאיכות אוויר, אגף איכות אוויר ושינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה; פרופ’ ליאת לרנר גבע, מנהלת היחידה לחקר בריאות האישה והילד, מכון גרטנר; פרופ’ רונית ניראל, המחלקה לסטטיסטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד”ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית, המשרד להגנת הסביבה; ד”ר איזבלה קרקיס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה סביבתית, משרד הבריאות; פרופ’ תמי שוחט, מנהלת המרכז הישראלי לבקרת מחלות, משרד הבריאות; גב’ נורית שטורך, סגנית מנהלת המחוז ומתכננת סביבתית, מחוז חיפה, המשרד להגנת הסביבה.

הערת המערכת: יש להניח שלהחלטה זו יהיו התנגדויות רבות, בעיקר בקרב תושבי חיפה שמאמינים לממצאים שהוצגו בעבר על קשר ישיר בין רמת זיהום האוויר לתחלואה באיזור.

ובלי קשר לשיטת המחקר עליה יוחלט בהמשך, ברור בכל מקרה שיש לעשות מאמצים משמעותיים להפחית את רמת הזיהום.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה