משפחה

נטיה גנטית לרמות סידן מוגברות מלווה בסיכון גבוה יותר למחלת לב כלילית ואוטם לבבי (JAMA )

בנבדקים עם נטיה גנטית לריכוז סידן גבוה יותר בדם, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, סיכון מוגבר למחלת לב כלילית ואוטם לבבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Journal of the American Medical Association.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר הסיבתי האפשרי בין וריאנטים גנטיים הקשורים ברמות סידן מוגברות בדם ובין הסיכון למחלת לב כלילית ואוטם שריר הלב באמצעות הקצאה אקראית מנדליאנית.

החוקרים התבססו על נתוני SNP (Single Nuelcotide Polymorphism) הקשורים עם רמות סידן בדם וכן כאלו הקשורים עם מחלת לב כלילית. הקשר בין כל SNP ובין מחלת לב כלילית ואוטם לבבי נבחנו בהתאם לקשר עם רמות סידן בדם. התוצא העיקרי היה הסיכוי למחלת לב כלילית ואוטם שריר הלב.

מניתוח דגימות אודות 184,305 נבדקים (60,801 חולים עם מחלת לב כלילית [מתוכם כ-70% עם אוטם שריר הלב] ו-123,504 ללא מחלת לב כלילית), ששת הוריאנטים הגנטיים הקשורים עם רמות סידן בדם וללא קשר פליאוטרופי עם ערפלנים אפשריים סיפקו הסבר לכ-0.8% מהשונות ברמות סידן בדם. מניתוח הנתונים עלה כי יחס הסיכויים לכל עליה של 0.5 מ”ג/ד”ל ברמת סידן בדם (כסטיית תקן אחת) עמד על 1.25 למחלת לב כלילית ועל 1.24 לאוטם שריר הלב.

החוקרים מסכמים וכותבים כי נטיה גנטית לרמות סידן גבוהות יותר בדם מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית ואוטם שריר הלב. עדיין לא ידוע אם הסיכון למחלת לב כלילית על-רקע חשיפה גנטית לאורך החיים לרמות סידן מוגברות בדם מתורגם לסיכון הקשור בתוספי סידן לטווח קצר או בינוני.

JAMA 2017; 318:371-380

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    תוספים מסייעים בהשגת יעד רמות ויטמין D בדם (מתוך כנס ה-ACP Internal Medicine Meeting)

    מרבית המבוגרים בארצות הברית אינם מקבלים כמות מספקת של ויטמין D, אך מתן תוספים מסייע למטופלים להשיג את ההקצאה התזונתית היומית המומלצת, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-American College of Physicians Internal Medicine. המומחים מסבירים כי על-פי ההערכות, 20-40% מהמבוגרים באוכלוסייה נוטלים תוספי ויטמינים ומדובר בתעשייה שגלגלה בשנת 2020 למעלה מ-50 מיליארד דולרים. […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית ותמותה במבוגרים עם סיפיליס (Eur Heart J)

    בחולים עם אבחנה של סיפיליס שיעורים גבוהים יותר של אירועים קרדיווסקולאריים, דוגמת אירוע מוחי, אוטם לבבי ותמותה, בהשוואה לביקורות תואמות, כך עולה מתוצאות מחקר עולם-אמיתי חדש שפורסמו בכתב העת European Heart Journal. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו קשר בין סיפיליס ובין סיבוכים קרדיווסקולאריים. עם זאת, נתונים אלו מבוססים בעיקר על דיווחי מקרים […]

  • מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    מדוע רבים לא מתייחסים למחלות לב בחולי סוכרת מסוג 1? (NEJM)

    ניהול מחלות לב וכלי דם הוא היבט שלעתים קרובות נזנח, אך הוא קריטי כשמדובר בטיפול באנשים עם סוכרת מסוג 1, כך אמרו מחברי סקירה חדשה שפורסמה ב-The New England Journal of Medicine. מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השכיחה ביותר בקרב חולים בסוכרת מסוג 1, בדומה לאלו עם סוכרת מסוג 2. עם זאת, אין […]

  • שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח לטיפול ביתר לחץ דם (WCN)

    שימוש במד מלח או חיישן במזון עצמו יכול לסייע בהפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה על יתר לחץ דם בקהילה, כך על פי מחקר שתוצאותיו הוצגו בקונגרס העולמי לנפרולוגיה

  • סיכון מוגבר לתמותה בנשאיות BRCA שאובחנו בתוך עשור לאחר לידה (JAMA Netw Open)

    סיכון מוגבר לתמותה בנשאיות BRCA שאובחנו בתוך עשור לאחר לידה (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד ומוטציות BRCA תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה במידה ואובחנו בתוך עשר שנים לאחר לידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות רבות מעידות כי התקופה שלאחר לידה מהווה חלון זמנים בו קיים סיכון גבוה להופעת ממאירויות חדשות והתקדמות מהירה של נגעים תת-קליניים […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיבות מגנזיום בהתפתחות תסמונת מטבולית (J Clin Endocrinol Metab)

    אובדן מוגבר של מגנזיום בשתן, כפי שבא לידי ביטוי במדד חסר מגנזיום (Magnesium Depletion Score, או MDS), עשוי לשמש כגורם סיכון בלתי-תלוי לתסמונת מטבולית במבוגרים בארצות הברית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות המציעות כי היפומגנזמיה כרונית עשויה לשחק תפקיד בפתוגנזה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה