התחלת אימונים גופניים בקרב קשישים בעלי אורח חיים יושבני לא בהכרח תשפיע על הסיכון לתשישות נפש, אך בגברים אלו ייתכן סיכון מופחת למוגבלות.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 1,635 מבוגרים בגילאי 70-89 שנים לתכנית אימונים או סדנאות הדרכה רפואית. אלו בקבוצת הפעילות הגופנית השלימו עד 150 דקות בשבוע של הליכה ופעילויות לשיפור הכוח, שיווי משקל וגמישות.
בתחילת המחקר, המשתתפים לרוב סבלו ממוגבלות תפקודית מסוימת, אך הם יכלו ללכת מרחק של 400 מטרים בתוך עד 15 דקות, ללא סיוע. כ-6% מאלו בקבוצת פעילות גופנית ו-5% מאלו בקבוצת הדרכה רפואית כבר נחשבו תשושי-נפש.
שנתיים מאוחר יותר, כ-19% מאלו בקבוצת אימונים גופניים ו-21% מאלו בקבוצת הדרכה רפואית הוגדרו כתשושי נפש. ההבדל בין הקבוצות היה כה קטן, שייתכן והינו אקראי בלבד. לאחר שנתיים אלו, אלו שלא היו תשושי נפש בתחילת המחקר לא היו בסיכון נמוך להתפתחות תשישות עם פעילות גופנית. עם זאת, עם פעילות גופנית, הם היו בסיכון נמוך יותר לאובדן היכולת שלהם לקום מכיסא.
התועלת של פעילות גופנית במונחים של מניעת מוגבלות גופנית עדיין נותרה בקשישים שכבר חוו תסמיני תשישות נפש. כמעט כל הקשישים עשויים ליהנות מהתועלת של תכנית סדירה מובנית של פעילות גופנית, כולל חולים תשושי נפש. בקשישים שאינם תשושי-נפש, פעילות גופנית עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות מרכיבים ספציפיים של תסמונת תשישות-נפש דוגמת אובדן היכולת לקום מכיסא.
Ann Intern Med 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!