מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-EASD (European Association for the Study of Diabetes) עולה כי תכשיר חדש הפועל כאגוניסט כפול לקולטן ל-GIP (Glucose-Dependent Insulinotropic Polypeptide) ו-GLP-1 (Glucagon-Like Peptide-1), שזכה לשם Twincretin, הדגים ירידה ממוצעת של עד 2.4% בריכוז המוגלובין מסוכרר וירידה במשקל של עד 11.3 ק”ג, כך עלה מהנתונים לאחר שישה חודשים בחולים עם סוכרת מסוג 2.
במסגרת המחקר ניתן התכשיר, LY3298176, בזריקה תת-עורית פעם בשבוע, באחד מבין ארבעה מינונים (1, 5, 10 או 15 מ”ג) ונבחן אל מול פלסבו ו-Dulaglutide במינון 1.5 מ”ג בשבוע. הטיפול ניתן לאורך 26 שבועות, עם מעקב בטיחות של ארבעה שבועות.
המחקר כפל-סמיות, אקראי, נערך ב-47 אתרים ברחבי אירופה וארצות הברית וכלל משתתפים עם סוכרת מסוג 2, בגילאי 18-75 שנים, עם מדד מסת גוף בסיסי של 23-50 ק”ג/מטר בריבוע וריכוז המוגלובין מסוכרר בטווח 7.0-10.5%. בסיכומו של דבר, 283 חולים השלימו את המחקר.
התוצא העיקרי של המחקר היה הערכת השפעת מנה-תגובה על ריכוז המוגלובין מסוכרר של התכשיר הניסיוני, בהשוואה לפלסבו, לאחר 26 שבועות.
מהנתונים עלה כי השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר עמד על 1.6%- עם מינון של 5 מ”ג, עם עליה ל-2.4%- תחת מינון של 15 מ”ג. לשם השוואה, השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר עם Dulaglutide עמד על 1.1%- (מינון של 1.5 מ”ג) ו-0.1% עם פלסבו. מדובר בירידה ניכרת בריכוז המוגלובין מסוכרר.
המינונים הגבוהים יותר של LY3298176 הובילו לירידה המשמעותית ביותר בריכוז המוגלובין מסוכרר, כאשר עד 18% מהחולים תחת מינון של 10 מ”ג ו-30% מאלו תחת מינון של 15 מ”ג השיגו רמת המוגלובין מסוכרר של פחות מ-5.7% (ערכי סוכר תקינים בדם).
תוצאים משניים עיקריים כללו ירידה במשקל וסבילות ובטיחות הטיפול, בין היתר. בכל הנוגע לירידה במשקל עם LY3298176 לאחר 26 שבועת, עם מינון של 15 מ”ג נרשמה ירידה במשקל שעמדה בממוצע על מעל 10 ק”ג (12% ממשקל הגוף). לכן, זוהה קשר מנה-תגובה.
הטיפול ב-Dulaglutide לווה בירידה של 2.7 ק”ג במשקל הגוף לאחר 26 שבועות, בעוד שמינון של 15 מ”ג לווה בירידה ממוצעת של 11.3 ק”ג במשקל הגוף, שהיה גבוה ב-8.6 ק”ג מהתוצאות שתועדו עם Dulaglutide. תחת מינונים של 10-15 מ”ג, עד 70% מהחולים איבדו למעלה מ-5% ממשקל הגוף, 40% איבדו מעל 10% ו-25% איבדו מעל 15% ממשקל הגוף.
באשר לאירועים חריגים, הרוב תועדו עם מינונים גבוהים יותר של התכשיר הניסיוני. לא תועדו תופעות לוואי לא-צפויות, או כאלו שלא תועדו עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1. תופעות הלוואי הנפוצות כללו בחילות, הקאות ושלשולים, ורובם היו בדרגה קלה-עד-בינונית וזמניות. תופעות לוואי במערכת העיכול היו תלויות-מינון.
שיעורי הפסקת טיפול היו גבוהים יותר בקבוצת הטיפול במינון 15 מ”ג, בהשוואה למינונים אחרים, כאשר רוב המקרים תועדו במהלך התאמת מינון. טיטרציה איטית של המינון עשויה להפחית משמעותית אירועים אלו.
הממצאים החדשים מדגישים כי הגישה המשולבת והמשולשת של אגוניסטים משולבים הינה גישה מבטיחה.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EASD
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!