משפחה

הערכת הסיכון לדימום מדרכי העיכול העליונות לאחר התחלת טיפול בנוגדי-קרישה (JAMA)

ממחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA עולה כי בקרב חולים שהחלו טיפול בנוגדי-קרישה פומיים, היארעות אשפוזים בשל דימום מדרכי העיכול העליונות הייתה הגבוהה ביותר בקרב אלו שהחלו טיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו), עם ההיארעות הנמוכה ביותר באלו שקיבלו מרשם לטיפול ב-Apixaban (אליקוויס). עם כל טיפול בנוגדי-קרישה, היארעות האשפוזים מסיבה זה הייתה נמוכה יותר באלו שטופלו גם במעכבי תעלות מימן.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שהתבסס על נתוני מבוטחי מדיקייר בין ינואר 2011 ועד סוף ספטמבר, 2015. הם בחנו את תוצאות הטיפול ב-Apixaban, Rivaroxaban, קומדין ו-Dabigatran (פרדקסה), עם ובלי טיפול נלווה במעכבי תעלות מימן. התוצא העיקרי היה אשפוזים בשל דימומים ממערכת העיכול העליונה.

מדגם המחקר כלל 1,643,123 חולים עם 1,713,183 התחלות טיפול בנוגדי-קרישה (גיל ממוצע של 76 שנים). במהלך מעקב בן 754,389 שנות-אדם ללא טיפול נלווה במעכבי תעלות מימן, ההיארעות המתוקנת של אשפוזים בשל דימומים ממערכת העיכול העליונה (7,119 מקרים) עמדה על 115 מקרים ל-10,000 שנות-אדם.

היארעות מקרים אלו עם טיפול ב-Rivaroxaban (1,278 מקרים) עמדה על 144 מקרים ל-10,000 שנות-אדם, שיעור גבוה יותר משמעותית מהיארעות האשפוזים עם Apixaban (279 מקרים; 73 מקרים ל-10,000 שנות-אדם; יחס שיעורי היארעות 1.97), Dabigatran (629 מקרים; 120 מקרים ל-10,000 שנות-אדם; יחס שיעורי היארעות של 1.19) וקומדין (4,933 מקרים; 113 מקרים ל-10,000 שנות-אדם; יחס שיעורי היארעות של 1.27).

היארעות המקרים עם Apixaban הייתה נמוכה יותר משמעותית, בהשוואה ל-Dabigatran (יחס שיעורי היארעות של 0.61) וקומדין (יחס שיעורי היארעות של 0.64). כאשר הטיפול בנוגדי-קרישה שולב עם מעכבי תעלות מימן (264,447 שנות-אדם; 76 מקרים ל-10,000 שנות-אדם) נבחן אל מול טיפול ללא מעכבי תעלות מימן, הסיכון לאשפוז עקב דימום ממערכת העיכול העליונה (2,245 מקרים) היה נמוך יותר בכללותו (יחס שיעורי היארעות של 0.66), כמו גם עם Dabigatran (יחס שיעורי היארעות של 0.49), Apixaban (יחס שיעורי היארעות של 0.66), Rivaroxaban (יחס שיעורי היארעות של 0.75) וקומדין (יחס שיעורי היארעות של 0.65).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע בהערכת הסיכונים והתועלת בבחירת טיפול נוגד-קרישה.

JAMA. 2018;320(21):2221-2230

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה