מה בין חוסר פעילות גופנית ובין הסיכון לדמנציה? (BMJ)

הליכה פעילות גופנית

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMJ עולה כי אין קשר בין חוסר פעילות גופנית ובין דמנציה מכל-סיבה או מחלת אלצהיימר. עם זאת, יש עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לדמנציה בתת-קבוצה של נבדקים שאינם פעילים גופנית ופיתחו מחלה לבבית/מטבולית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם חוסר פעילות גופנית הינו גורם סיכון לדמנציה, תוך בחינת התרומה של מחלה לבבית/מטבולית בהקשר זה. הם גם בחנו את סוגיית סיבתיות הפוכה (Reverse Causation) משנית לשינויים בפעילות גופנית בשלב המוקדם של דמנציה. הם השלימו מטה-אנליזה של 19 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים.

אוכלוסיית המחקר כלל 404,840 משתתפים (גיל ממוצע של 45.5 שנים, 58% נשים) אשר בתחילה היו ללא דמנציה וסיפקו נתונים בתחילת המחקר אודות הרגלי פעילות גופנית.

החוקרים מדווחים על 2,044 מקרי דמנציה מכל-סיבה ב-6 מיליון שנות-אדם בסיכון. במחקרים עם נתונים אודות סוג הדמנציה, מספר המקרים החדשים של מחלת אלצהיימר עמד על 1,602 ב-5.2 מיליון שנות-אדם. כאשר החוקרים בחנו את הנתונים בתוך עשר שנים מאבחנת דמנציה (כלומר, בשלב קדם-קליני של דמנציה), הם מצאו כי חוסר פעילות גופנית לווה בהיארעות מוגברת של דמנציה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.40) ומחלת אלצהיימר (יחס סיכון של 1.36).

כאשר הטיית סיבתיות הפוכה צומצמה ע”י הערכת פעילות גופנית במהלך לפחות עשר שנים לפני הופעת דמנציה, החוקרים לא זיהו הבדלים בסיכון לדמנציה בין משתתפים שהיו פעילים גופנית ואלו שלא היו פעילים גופנית.

חוסר פעילות גופנית נקשר באופן עקבי עם סיכון מוגבר להיארעות סוכרת (יחס סיכון של 1.42), מחלת לב כלילית (יחס סיכון של 1.24) ואירוע מוחי (יחס סיכון של 1.16). בקרב אלו בהם מחלה לבבית/מטבולית קדמה לדמנציה, חוסר פעילות גופנית נקשר באופן לא-מובהק סטטיסטית עם דמנציה (יחס סיכון להערכת פעילות גופנית מעל 10 שנים לפני הופעת דמנציה של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 0.79-2.14).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אין קשר בין חוסר פעילות גופנית ובין דמנציה מכל-סיבה או מחלת אלצהיימר. עם זאת, בתת-קבוצה של נבדקים שאינם פעילים גופנית ופיתחו מחלה לבבית/מטבולית ייתכן סיכון מוגבר לדמנציה.

BMJ 2019;365:l1495

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (J Am Coll Cardiol)

    הפרעה בפעילות גל דלתא במהלך שינה עשויה לשמש כסמן לזיהוי חולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה קרדיווסקולארית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology. צוות חוקרים בינלאומי ביקש לבחון את פעילות גל דלתא בזמן שינה באמצעות בדיקות שינה שהושלמו ב-4,058 משתתפים במחקר Sleep Heart Health Study וב-2,193 […]

  • האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

    פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך […]

  • הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הפרעות פסיכיאטרית אינן משפיעות על היעילות של Eptinezumab לטיפול במיגרנה כרונית (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    נוכחות הפרעות פסיכיאטרית לא השפיעה על התועלת של Eptinezumab (ואייפטי) בחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו כפוסטר במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. החוקרים מסבירים כי מטרת המחקר הייתה לבחון אם הפרעות פסיכיאטריות עשויות להשפיע על התועלת של Eptinezumab כנגד מיגרנה כרונית. לצורך כך, הם השלימו את מחקר REVIEW […]

  • טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    טיפול אנדווסקולארי מלווה בשיפור תוצאות אירועי מוחי איסכמי לאחר שנה אחת (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם אבחנה של אירוע מוחי איסכמי, טיפול אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי הוביל לתוצאות תפקודיות טובות יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך 2023 פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תועלת משמעותית לטיפול אנדווסקולארי בחולים […]

  • ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ירידה בזיכרון ותפקוד ניהולי מלווה בירידה באיכות החיים של חולי פרקינסון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    הידרדרות בזיכרון ובתפקודים ניהוליים מלווה בירידה באיכות החיים של חולים עם מחלת פרקינסון לאורך תקופה של שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו כי החמרה בתפקוד הקוגניטיבי בחולי פרקינסון מלווה בירידה באיכות החיים. כעת הם ביקשו לבחון את […]

  • מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    מכשירים נישאים מסייעים באיסוף נתוני שינה לזיהוי הסיכון לדחק (PLOS Digital Health)

    ירידה במשך זמן שינה כולל ועליה בקצב לב במנוחה, שונות קצב לב וקצב נשימה לילי ממוצע כפי שנקבע באמצעות חיישנים הנישאים במהלך השינה מצויים בקורלציה עם דיווח עצמי על רמות דחק בסטודנטים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLOS Digital Health. מדגם המחקר כלל 525 תלמידי מכללה בשנה הראשונה (גילאי 18-24 שנים) אשר […]

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה