e-med-logo-transparent-flag

משפחה

טיפול מרובע על-בסיס Bismuth הכי יעיל כנגד הליקובקטר פילורי (Gastroenterology)

במקרים בהם קשה לאסוף נתונים אודות רגישות הליקובקטר פילורי לטיפול אנטיביוטי, מתן 14 ימי טיפול מרובע על-בסיס Bismuth מלווה בסיכויים הגבוהים ביותר להכחדת הזיהום החיידקי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology.

החוקרים בחנו את ההנחיות האחרונות מטעם ה-European Helicobacter and Microbiota Study Group, ה-American College of Gastroenterology וה-Canadian Association of Gastroenterology/Canadian Helicobacter Study Group בכדי לזהות את אפשרויות הטיפול הטובות ביותר כנגד הליקובקטר פילורי.

כל קובץ הנחיות קבע המלצה חזקה לשימוש בנתוני רגישות לטיפול אנטיביוטי, כאשר אלו זמינים או ניתנים להשלמה, במטרה להבטיח בחירה הולמת של הטיפול האנטיביוטי ולמנוע התפשטות עמידות החיידק. החוקרים תומכים בהמלצה זו, אם כי הם מכירים בכך שנתונים אלו אינם זמינים בחלקים רבים ברחבי העולם.

במידה ופרופיל הרגישות לטיפול אנטיביוטי ידוע, אזי טיפול קו-ראשון צריך לכלול טיפול משולש עם מעכבי תעלות מימן ו-Amoxicillin לפתוגנים רגישים ל-Clarithromycin וטיפול מרובע על-בסיס Bismuth במקרים של פתוגנים עמידים ל-Clarithromycin.

במקרים בהם פרופיל הרגישות של החיידק אינו-ידוע יש מקום לטיפול מרובע על-בסיס Bismuth או טיפול מרובע על-בסיס אחר (בתלות בזמינות Bismuth). משך הטיפול האופטימאלי עדיין אינו-ידוע, אך נראה כי 14 ימי טיפול הם משך טיפול סביר, בפרט כטיפול קו-ראשון.

המומחים קוראים לנקוט בכל האמצעים האפשריים להבטחת הצלחה של ניסיון הטיפול הראשון, לא רק להפחתת עלויות, אלא גם להפחתת החרדה של המטופלים, השפעות שליליות של חיידקי מעי אחרים ועמידות לטיפול אנטיביוטי.

למרות שהעדויות בנושא מוגבלות, תכשירים פרוביוטיים עשויים לתרום להכחדת הליקובקטר פילורי ולשימור המיקרוביום של מערכת העיכול.

כאשר הטיפול נכשל, סביר להניח כי הדבר נובע מעמידות ל-Clarithromycin, Levofloxacin ו/או Metronidazole; יש להימנע מתרופות אלו, במידה והיו בשימוש בעבר, בניסיונות הטיפול הבאים להכחדת החיידק. טיפולי קו-שני צריכים לכלול טיפול מרובע עם Bismuth, או טיפול משולש עם Levofloxacin, בתלות ברגישות, תוך שמירת אפשרות טיפול משולש על-בסיס Rifabutin ומינון גבוה של טיפול כפול ב-Amoxicillin ומעכבי תעלות מימן לניסיונות הטיפול הבאים.

Gastroenterology 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני לטיפול באוסטיאומיאליטיס של החוליות (J Bone J Surgery)

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני לטיפול באוסטיאומיאליטיס של החוליות (J Bone J Surgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Bone and Joint Surgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות ניתוחית הובילה לשיעורים נמוכים יותר משמעותית של כשלון טיפול, בהשוואה לטיפול שמרני בחולים עם אוסטיאומיאליטיס של החוליות. יתרה מזאת, טיפול שמרני הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לחיזוי כישלון טיפול. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את ההבדלים […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (J Pediatr)

    אבחנה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (J Pediatr)

    הופעה של אטופיק דרמטיטיס בילדות מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של מחלת מעי דלקתית בגיל מבוגר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Journal of Pediatrics. עם זאת, ביטויים אטופיים לרוב אינם מלווים בסיכון מוגבר למחלת המעי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת הקשר בין אטופיה ובין מחלת מעי דלקתית העלו […]

  • מתן D-Mannose אינו יעיל לטיפול בזיהומים בדרכי השתן (JAMA Intern Med)

    מתן D-Mannose אינו יעיל לטיפול בזיהומים בדרכי השתן (JAMA Intern Med)

    סוכר טבעי (D-Mannose) המשמש לטיפול בזיהומים חוזרים בדרכי השתן לא הפחית את הסיכון לאירועים חוזרים, ביקורים אמבולטוריים, טיפול אנטיביוטי, או תסמינים, בהשוואה לטיפול דמה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי D-Mannose מומלץ כחלופה טבעית לאנטיביוטיקה ונמכר כתוסף תזונה; מחקרים קודמים להערכת התועלת של D-Mannose בטיפול […]

  • על איזו פרוביוטיקה לחולי IBS להמליץ?

    על איזו פרוביוטיקה לחולי IBS להמליץ?

    תפקידו של המיקרוביום ב-IBS מבוסס היטב, וחולים נוטלים פרוביוטיקה לעתים קרובות' עם זאת, לא לכל הפרוביוטיקה יש יעילות שווה, אז על איזה מהם מומלץ להמליץ?

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה