מנתונים חדשים מסקנדינביה, אשר פורסמו בכתב העת BMJ, עולה כי טיפול במעכבי SGLT-2 (Sodium Glucose Cotransporter), בהשוואה לטיפול במעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase) מלווה בסיכון מופחת לאי-ספיקת לב ותמותה מכל-סיבה, אך ללא הבדל באירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התועלת הקרדיווסקולארית של מעכבי SGLT-2 על-בסיס נתונים ממאגרים ארציים מדנמרק, נורבגיה ושבדיה, בין אפריל 2013 ועד דצמבר 2016. מדגם המחקר כלל 20,983 מטופלים חדשים במעכבי SGLT-2 ומספר דומה של מטופלים חדשים במעכבי DPP-4, כולם בגילאי 35-84 שנים, אשר תאמו לפי גיל, מין, היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית מג’ורית ומדד Propensity Score.
התוצאים העיקריים היו אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים (משלב של אוטם לבבי, אירוע מוחי ותמותה קרדיווסקולארית) ואי-ספיקת לב (אשפוז בשל אי-ספיקת לב או תמותה עקב אי-ספיקת לב). תוצאים משניים כללו את המרכיבים הפרטניים של התוצא הקרדיווסקולארי ותמותה מכל-סיבה.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 61 שנים, 60% מהמשתתפים היו גברים וב-19% תועדה היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית מג’ורית. מבין מעקב כולל של 27,416 שנות-אדם אחר אלו שטופלו במעכבי SGLT-2, 22,627 חולים (83%) החל טיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה), 4,521 (16%) החלו טיפול ב- Empagliflozin (ג’ארדיאנס) ו-268 (1%) החלו טיפול ב-Canagliflozin (אינווקנה).
במהלך המעקב, 467 חולים בקבוצת הטיפול במעכבי SGLT-2 (שיעורי היארעות של 17.0 אירועים ל-1,000 שנות-אדם) ו-662 מטופלים במעכבי DPP-4 (שיעורי היארעות של 18.0 אירועים ל-1,000 שנות-אדם) אובחנו עם אירוע קרדיווסקולארי מג’ורי, בעוד ש-130 חולים (4.7 אירועים ל-1,000 שנות-אדם) ו-265 חולים (7.1 אירועים ל-1,000 שנות-אדם) אובחנו עם אי-ספיקת לב, בהתאמה. יחסי הסיכון עמדו על 0.94 (רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.06) לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ועל 0.66 (רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.81) לאי-ספיקת לב.
יחסי הסיכון היו עקביים בתתי-קבוצות של חולים עם ובלי היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית מג’ורית ועם ובלי היסטוריה של אי-ספיקת לב. יחסי הסיכון לתוצאים משניים, בהשוואת מעכבי SGLT-2 אל מול מעכבי DPP-4, לא היו מובהקים סטטיסטית בהערכת הסיכון לאוטם לבבי, אירוע מוחי, או תמותה קרדיווסקולארית. עם זאת, החוקרים זיהו יחס סיכון של 0.84 (רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.98) לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ושל 0.80 (רווח בר-סמך 95% של 0.69-0.92) לתמותה מכל-סיבה.
מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי יחס הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים עמד על 0.84 (רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.98), יחס הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית עמד על 0.67 (רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.93) ויחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה עמד על 0.75 (רווח בר-סמך 95% של 0.61-0.91).
החוקרים כותבים כי ממצאים אלו עשויים לסייע בהסבר למטופלים, מטפלים והרשויות אודות התועלת הקרדיווסקולארית של מעכבי SGLT-2.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!