משפחה

מה בין טיפול פליאטיבי ובין היקף ניצול שירותים רפואיים ואיכות חיים של מבוגרים עם מחלה כרונית שאינה ממארת (JAMA)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם מחלה כרונית שאינה ממארת, טיפול פליאטיבי לווה בירידה משמעותית בהיקף שירותי טיפול רפואי דחוף וירידה מתונה בעומס תסמינים, אך לא לווה בהבדלים באיכות החיים של החולים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין טיפול פליאטיבי ובין פניה לשירותי טיפול רפואי דחוף, איכות חיים ונטל תסמינים במבוגרים עם מחלה כרונית שאינה ממארת. לצורך כך, החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase, CINAHL, PsycINFO ו-PubMed לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת טיפולי פליאטיבי במבוגרים עם מחלה כרונית.

התוצאים העיקריים כללו את הפניה לשירותי טיפול רפואי דחוף (אשפוז או פניה לחדר מיון), איכות חיים על-רקע המחלה והיקף תסמינים, כאשר מדדי איכות החיים הומר ליחידות לפי מדד Functional Assessment of Chronic Illness Therapy Palliative Care (בטווח שבין 0, הגרוע ביותר, ועד 184, הטוב ביותר) והיקף תסמינים הומר ליחידות לפי סולם Edmonton Symptom Assessment Scale Global Distress Score (בטווח שבין 0, הטוב ביותר, ועד 90, הגרוע ביותר).

הסקירה כללה 28 מחקרים עם נתונים אודות 13,664 משתתפים (גיל ממוצע של 74 שנים, 46% נשים). עשרה מחקרים כללו חולי אי-ספיקת לב, 11 כללו מחלות שונות, 4 כללו חולי דמנציה ו-3 מחקרים כללו מחלת ריאות חסימתית כרונית.

בהשוואה לטיפול סטנדרטי, טיפול פליאטיבי נקשר בקשר מובהק סטטיסטית עם פחות פניות לחדרי מיון (20% לעומת 24%; יחס סיכויים של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.68-1.00), אשפוזים (38% לעומת 42%; יחס סיכויים של 0.80, רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.99) וירידה מתונה בנטל תסמינים (הבדל ממוצע מתוקן של 0.12-, רווח בר-סמך 95% של 0.20- עד 0.03-).

ההבדל הממוצע במדד Edmonton Symptom Assessment Scale עמד על 1.6- (רווח בר-סמך 95% של 2.6- עד 0.4-). טיפול פליאטיבי לא לווה בהבדל מובהק סטטיסטית באיכות החיים או במדדי איכות חיים ספציפיים למחלה.

ממצאי הסקירה מעידים כי בחולים עם מחלה כרונית שאינה ממארת, טיפול פליאטיבי מלווה בירידה בהיקף הפניות לקבלת שירותים רפואיים דחופים ובעומס התסמינים, אך ללא שיפור משמעותי באיכות החיים של החולים.

JAMA. 2020;324(14):1439-1450

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה