משפחה

מרבית החולים שאושפזו בשל COVID-19 לא התאוששו חצי שנה לאחר השחרור מבית החולים (Lancet)

קרוב לשלושה מכל ארבעה חולים שאושפזו בשל COVID-19 ממשיכים לסבול מתסמינים בעקבות הזיהום הנגיפי שישה חודשים מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את ההשלכות הרפואיות ארוכות הטווח בחולים עם COVID-19 אשר שוחררו מאשפוז ולבחון את גורמי הסיכון במקרים אלו.

מחקר העוקבה כלל חולים מאומתים, אשר שוחררו מבית חולים אחד בווהאן שבסין בין 7 בינואר ועד 29 במאי. כל החולים השלימו ראיון עם סדרת שאלונים להערכת התסמינים ואיכות החיים הבריאותית, עברו בדיקה גופנית ומבחן הליכה בשש דקות, כמו גם בדיקות דם. המשתתפים סווגו לפי דרגות חומרת הזיהום במהלך האשפוז, בסולם של 7 נקודות.

מדגם המחקר כלל 1,733 מבין 2,469 חולים ששוחררו מאשפוז בשל COVID-19 (גיל חציוני של 57 שנים, 52% גברים). חציון משך המעקב לאחר הופעת התסמינים עמד על 186 ימים.

החוקרים מדווחים כי עייפות או חולשת שרירים (63%) וקשיי שינה (26%) היו התסמינים הנפוצים ביותר. חרדה או דיכאון דווחו ע”י 23% מהמשתתפים. שיעור המשתתפים עם חציון מרחק הליכה בשש דקות שהיה קצר מהסף התחתון של הטווח התקין עמד על 24% בקרב אלו עם מחלה בדרגת חומרה 3, 22% באלו עם מחלה בדרגת חומרה 4 ו-29% בחולים עם מחלה בדרגת חומרה 5-6. השיעורים המקבילים של חולים עם ליקוי בדיפוזיה עמד על 22%, 29% ו-56%, בהתאמה.

לאחר תקנון רב-משתני, הפרעה בדיפוזיה הייתה נפוצה יותר בקרב חולים עם מחלה בדרגת חומרה 4, בהשוואה לחולים עם מחלה בדרגת חומרה 3 (יחס סיכויים של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 0.80-3.25) ובאלו עם מחלה בדרגת חומרה 5-6, בהשוואה לחולים עם מחלה בדרגת חומרה 3 (יחס סיכויים של 4.60; רווח בר-סמך 95% של 1.85-11.48). הסיכון לחרדה או דיכאון היה גבוה יותר בקרב אלו עם מחלה בדרגת חומרה 5-6, בהשוואה לאלו עם מחלה בדרגת חומרה 3 (יחס סיכויים של 1.77, רווח בר-סמך 95% של 1.05-2.97). הסיכון לחולשת שרירים או עייפות היה גבוה יותר בקרב חולים עם מחלה בדרגת חומרה 5-6, בהשוואה לאלו עם מחלה בדרגת חומרה 3 (יחס סיכויים של 2.69, רווח בר-סמך 95% של 1.46-4.96).

מבין 94 חולים עם נתונים זמינים אודות בדיקות נוגדנים בדם לאורך המעקב, שיעור החולים עם נוגדנים חיוביים (96.2 לעומת 58.5%) וחציון טיטר הנוגדנים (19.0 לעומת 10.0) היו נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לשלב החד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שישה חודשים לאחר הזיהום, מטופלים ששרדו זיהום בנגיף הקורנה סבלו בעיקר מחולשת שרירים או עייפות, קשיי שינה וחרדה או דיכאון. בחולים עם מחלה חמורה יותר במהלך האשפוז תועד ליקוי חמור יותר ביכולת הדיפוזיה וממצאים חריגים בצילומי חזה והם מהווים את אוכלוסיית היעד להתערבות לצורך הבטחת החלמה בטוח הארוך.

Lancet 2021

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה