מד סוכר רציף עשוי להביא לשיפור תוצאות הטיפול בקבוצה הרבה יותר גדולה של חולים עם סוכרת מסוג 2, בהשוואה לאוכלוסיה עבורה המכשיר מומלץ וזמין כיום, כך עולה מתוצאות שני מחקרים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA.
כיום, ישנה המלצה חזקה לשימוש במד סוכר רציף רק בחולים עם סוכרת מסוג 2 הנוטלים אינסולין בזאלי ארוך-טווח עם זריקות אינסולין קצר-טווח לפני ארוחות. עד כה, לא היו נתונים משכנעים אודות התועלת של מד סוכר רציף בחולים עם סוכרת מסוג 2 אשר היו תחת משטר טיפול פחות מורכב. כעת, מחקר אקראי ומבוקר מצא כי מד סוכר רציף הוביל לשיפור משמעותי בריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר שמונה חודשים במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 אשר נטלו אינסולין ארוך-טווח בלבד, ללא אינסולין לפני-ארוחות.
המחקר כלל 176 חולים עם סוכרת מסוג 2, אשר נטלו אינסולין בזאלי ולא נטלו אינסולין לפני-ארוחות. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 2:1 לחיבור למד סוכר רציף (116 חולים) או ניטור סוכר ע”י דגימות דם מהאצבע (59 חולים). לאחר 8 חודשים, ריכוז המוגלובין מסוכרר השתפר מ-9.1% ל-8.0% בממוצע, בזרוע ההתערבות, ומ-9.0% ל-8.4% בקבוצת הביקורת (הבדל מתוקן של 0.4%-, p=0.02). עוד תואר שיפור במשך הזמן בטווח היעד וירידה במשך הזמן בו החולים היו עם ערכי סוכר מעל 250 מ”ג/ד”ל. ריכוז הסוכר הממוצע בדם עמד על 179 מ”ג/ד”ל בזרוע שחוברה למד סוכר רציף, לעומת 206 מ”ג/ד”ל בביקורות (p<0.001).
מדובר במחקר האקראי-מבוקר הראשון שהדגים בבירור כי מד סוכר רציף עשוי לשמש ככלי חשוב המסייע לחולים עם סוכרת מסוג 2 תחת טיפול באינסולין להבין ולהגיב ביעילות לשינויים ברמות הסוכר בדם.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי מקליפורניה נכללו חולים עם סוכרת מסוג 1 או מסוג 2 תחת טיפול באינסולין אשר נבחרו ע”י הרופאים המטפלים לחיבור למד סוכר רציף בזמן-אמת. בחולים עם סוכרת מסוג 2 נרשמה ירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר, בהשוואה לחולים עם סוכרת מסוג 1 אשר חוברו למד סוכר רציף.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 5,763 חולים עם סוכרת מסוג 1 ו-36,080 חולים עם סוכרת מסוג 2 אשר נטלו אינסולין, בעיקר משטרי בזאל-בולוס. הם ערכו השוואה בין 3,806 חולים שחוברו למד סוכר רציף במהלך 2014-2018 אל מול 37,947 חולים שלא קיבלו מד סוכר רציף. לאורך 4 שנים נרשמה ירידה ממוצעת בריכוז המוגלובין מסוכרר מ-8.17% ל-7.76% בזרוע ההתערבות, בהשוואה לירידה מ-8.28% ל-8.19% בקבוצת הביקורת (p<0.001). הירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר הייתה גדולה יותר בחולים עם סוכרת מסוג 2 לעומת אלו עם סוכרת מסוג 1 (0.56- לעומת 0.34- נקודות אחוז, P=0.03).
לממצאי שני המחקרים השפעה קלינית חשובה והתוצאות עשויות להשפיע על מדיניות הטיפול הרפואי.
JAMA. Published online June 2, 2021
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!