קוצב לב נמס בשלבי מחקר ראשוניים (Nat Biotechnol.)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

קוצב לב שפותח באוניברסיטת נורת’ווסטרן בשיקגו מסוגל לשמר קצב לב בלב שנתרם מאדם ומהחי ולאחר 5 עד 7 שבועות נספג ביולוגית. הקוצב דק, מופעל ללא עופרת או סוללות, ועשוי מחומרים מסיסים במים ומתאימים ביולוגית ובכך מתגבר על רבים מהחסרונות של מכשירי הקוצב הזמניים הקונבנציונליים. מכשירי קוצב לב זמניים קונבנציונליים משמשים לעיתים קרובות לאחר ניתוחי לב, אך הם משתמשים בגנרטורים חיצוניים מגושמים וחיישנים תת-עוריים שעלולים לגרום לזיהום, עלולים להתנתק או עלולים לפגוע בלב בעת הוצאתם אם הם עטופים ברקמה פיברוטית.

לדברי אחד מממפתחי הקוצב, “העומס החומרי הכולל על הגוף הוא מינימלי מאוד. כמות הסיליקון והמגנזיום בטבלית מולטי-ויטמין היא בערך פי 3000 מכמותם במכשיר שלנו. לכן, ניתן לחשוב במובן מסוים על הקוצב שלנו כעל גלולת ויטמין זעירה מאוד, אך עם פונקציונליות אלקטרונית”. הוא גם ציין כי “שכיחות ההשתלה של קוצבים זמניים לאחר ניתוחי לב עומדת על לפחות 10% ויכולה להגיע עד ל-20%. המכשירים הנוכחיים עובדים היטב במרבית המטופלים, אך חוטי קוצבים אפיקרדיאליים זמניים עלולים לגרום לסיבוכים, ובדרך כלל עובדים רק כמה ימים לאחר ניתוח לב, למרות שמבחינה קלינית, חלק מהמטופלים זקוקים לתמיכה של קוצב למשך שבוע עד שבועיים”.

במסגרת הניסויים לבחינת הקוצב, הקוצב הדגים קיצוב חדרים יעיל במגוון תדרים בלבבות של עכברים וארנבות וקיצוב והפעלה מוצלחים ברקמת לב אנושית. לדברי המפתחים, בדיקות in vivo בכלבים גם מצביעות על כך שהמערכת יכולה “להשיג את הכוח הדרוש להפעלת קוצב לב זה בקרב חולים אנושיים בוגרים”. בדיקת CT במודלים של חולדות הראתה כי המכשיר נעטף ברקמה פיברוטית ומתנתק לחלוטין מהלב לאחר ארבעה שבועות. לדברי מפתח המכשיר, “במבט קדימה, ההתרגשות לגבי גישה זו קשורה גם לאפשרות העתידית של השתלת הקוצב בגישה ורידית. אם נוכל להגיע למצב שבו אנו יכולים לעשות זאת בפשטות, זה פותח חלון הזדמנויות עצום כי אז ניתן לדבר על השתלה לאחר TAVR, אוטם שריר הלב וכו”.

לדברי החוקרים, החלק האלקטרוני של קוצב הלב מכיל שלוש שכבות: אנטנת לולאה עם סליל אינדוקציה ממגנזיום מצופה טונגסטן דו-שכבתי, דיודת PIN בתדר רדיו המבוססת על ננו-ממברנה העשויה סיליקון חד-גבישי, ושכבה פנימית העשוייה מפולי (לקטיד-קו-גליקוליד) (poly-lactide-co-glycolide, PLGA) דיאלקטרי. הרכיבים האלקטרוניים נמצאים בין שתי שכבות עוטפות של PLGA כדי לבודד את החומרים הפעילים מהנוזלים הביולוגיים שמסביב במהלך ההשתלה, ולהתחבר לזוג אלקטרודות הארכה גמישות המספקות את הגירויים החשמליים למשטח המגע שנתפר על הלב. המערכת כולה רוחבה כ-16 מ”מ, אורכה 15 מ”מ ומשקלה כ -0.3 גרם. הקוצב מקבל פקודות כוח ובקרה באמצעות העברת כוח אינדוקטיבית אלחוטית – אותה טכנולוגיה המשמשת במכשירים רפואיים מושתלים, בסמארטפונים ובתגי RFID – בין סליל המקלט במכשיר לבין סליל שידור חיצוני בצורת שרביט המונח על גבי או כמה סנטימטרים מהלב. לדברי אחד ממפתחי הקוצב, “המכשיר השולט על הקוצב יכול להגיע כרגע עד מרחק של כמעט 15 אינץ’, מרחק מכובד מאוד עבור חומרה זו, ובאופן קליני מאוד אפשרי לביצוע”.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    הבטיחות והיעילות של Apixaban במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות, טיפול ב-Apixaban (אליקוויס) אינו-נחות לעומת אנטגוניסטים לוויטמין K במניעת אירועים מוחיים או תרומבואמבוליזם ורידי, לצד שיעור דומה של אירועי דמם מג’ורי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במבוגרים עם מחלת לב מולדת והפרעות קצב לב עלייתיות […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

  • חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בנשים צעירות עם אבחנה של חרדה או דיכאון סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 71,214 מבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, כולם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה