משפחה

האם יש הבדלים בין גירוי מוחי עמוק בזמן ערות או בשינה לטיפול בחולי פרקינסון? (JAMA Neurol)

מוח גירוי חשמלי

תוצאות ניתוח גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation, או DBS) למחלת פרקינסון דומות כאשר ההתערבות מבוצעת תחת הרדמה כללית או מקומית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם קיימים הבדלים בתוצאות גירוי מוחי עמוק בשינה לעומת ערות לטיפול בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת. מטרתם הייתה לקבוע את ההבדלים באירועים חריגים הנוגעים לתפקוד קוגניטיבי, מצב רוח והתנהגות, בין גירוי מוחי עמוק בערות ושינה.

המחקר הפרוספקטיבי, אקראי, בתווית-פתוחה, כלל 187 חולים עם מחלת פרקינסון שהופנו ל-DBS בין מאי 2015 ועד מרץ 2019. גירוי מוחי עמוק של גרעין סוב-תלמי דו”צ בוצע בזמן שהחולה ישן (תחת הרדמה כללית) בזרוע אחת ובעירות בזרוע שנייה.

התוצא העיקרי של המחקר היה ההבדל בין הקבוצות בביקור המעקב האחרון לאחר שישה חודשים בתפקוד קוגניטיבי, מצב רוח והתנהגות, כפי שנקבע לפי מדד משולב. התוצאים המשניים כללו את מדד Movement Disorders Society Unified Parkinson’s Disease Rating Scale, הערכת נטל הניתוח וזמן הניתוח בעיניי המטופל.

מדגם המחקר כלל 110 חולים שחולקו באקראי לניתוח גירוי מוחי עמוק בזמן ערות (הרדמה מקומית, 56 חולים) או בשינה (הרדמה מלאה, 54 חולים). מבין אלו, 103 משתתפים השלימו את ביקור המעקב האחרון לאחר שישה חודשים.

שיעור החולים עם השפעות שליליות על התפקוד הקוגניטיבי, מצב הרוח וההתנהגות על התוצא המשולב עמד על 29% (15 מבין 52 חולים) בעירות ועל 22% (11 מבין 51 חולים) בשינה (יחס סיכויים של 0.7, רווח בר-סמך 95% של 0.3-1.7). לא תועדו הבדלים בשיפור מדד Movement Disorders Society Unified Parkinson’s Disease Rating Scale בין הקבוצות (27.3- בעירות לעומת 25.3- בשינה).

מבחינת המטופלים, ניתוח בעירות היווה מעמסה פחות גדולה והיה קצר ב-26 דקות, בהשוואה לניתוח בערות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מעידים כי אין הבדל בתוצא העיקרי של גירוי מוחי עמוק בערות או בשינה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון חלק מהטכנולוגיות החדשות יותר של גירוי מוחי עמוק בשינה.

JAMA Neurol. Published online September 7, 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה