עישון מריחואנה מסוכן לאחר קרע מפרצת מוחית (Stroke)

שבץ

עישון מריחואנה עלול להיות מסוכן בחולים לאחר דימום תת-עכבישי עקב קרע מפרצת מוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Stroke, המצביעים על קשר בין שימוש בקנאביס ואיסכמיה מוחית מאוחרת לאחר קרע מפרצת, עם סיכון מוגבר לליקוי תפקודי.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הרשומות הרפואיות של 1,014 חולים שטופלו בשל דימום תת-עכבישי על-רקע קרע מפרצת מוחית במרכז יחיד לאורך 12 שנים. כל החולים עברו בדיקות שתן לרעלים בעת הקבלה לאשפוז.

מבין אלו, ב-367 חולים (36.2%) הייתה עדות לאיסכמיה מוחית מאוחרת, ב-509 חולים (50.2%) רמת התפקוד הייתה לקויה, כפי שנקבע לפי מדד mRS (Modified Rankin Scale) של מעל 2 נקודות ו-137 חולים (13.5%) הלכו לעולמם.

החוקרים מדווחים כי ב-46 חולים (4.5%) התקבלה תשובה חיובית לנוכחות THC בבדיקת שתן, המעידה על שימוש בקנאביס ב-3 הימים האחרונים במקרה של שימוש חד-פעמי או במהלך 30 הימים האחרונים במקרה של שימוש תדיר בקנאביס. ב-968 בדיקת השתן הייתה שלילית ל-THC.

שיעורי איסכמיה מוחית מאוחרת היו גבוהים יותר משמעותית בקרב חולים עם דימום תת-עכבישי ועדות ל-THC בשתן, בהשוואה לאלו שנמצאו שליליים ל-THC (52.2% לעומת 35.4%, p=0.03).

מניתוח סטטיסטי מותאם עלה כי קשר בלתי-תלוי בין שימוש בקנאביס ובין סיכון מוגבר לאיסכמיה מוחית מאוחרת (יחס סיכויים של 2.7, p=0.003).

החוקרים מציינים כי שימוש בקוקאין, מתאפמטינים וטבק לא נקשר עם סיכון מוגבר לאיסכמיה מוחית מאוחרת.

ממצאי המחקר מעידים עוד על שיעור גבוה יותר של וזוספאזם אנגיוגרפי בקרב משתמשים בקנאביס (88.9% לעומת 70.5%, בהתאמה, p=0.008). איסכמיה מוחית מאוחרת זוהתה ב-50% מהמשתמשים בקנאביס עם וזוספאזם, בהשוואה ל-39% מאלו שלא השתמשו בסם, ממצאים התומכים בוזוספאזם כסיבה אפשרית לסיכון המוגבר לאיסכמיה מוחית מאוחרת.

Stroke. Published online January 6, 2022

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    שיעור סיבוכים נמוך לניתוחי גירוי עצב וגאלי (Brain and Spine)

    ניתוחים לגירוי עצב וגאלי מהווים התערבות יחסית בטוחה, עם שיעור סיבוכים נמוך, אם כי ישנם הבדלים בסוג הפרוצדורה ונוכחות סיבוכים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Brain and Spine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גירוי עצב וגאלי מהווה את שיטת נוירו-מודולציה הנפוצה ביותר בחולים עם אפילפסיה. למרות שקיים סיכון לתופעות לוואי לבביות דוגמת […]

  • טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    טיפול ב-Levetiracetam מפחית סיכון לפרכוסים בנשים בגיל הפוריות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים בגיל הפוריות עם אפילפסיה כללית אידיופטית, החלפת טיפול תרופתי מ-Valproate ל- Levetiracetamלעומת Lamotrigine מפחיתה את הסיכון להישנות פרכוסים לאחר 24 חודשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אפילפסיה כללית אידיופטית הינה צורה נפוצה של אפילפסיה ומהווה 15-20% מהמקרים, עם שכיחות מעט […]

  • ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    ההשפעה של תפקוד הלב ונוקשות עורקים על הסיכון למחלה צרברווסקולארית (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הפרעה בתפקוד הלב וכלי הדם מלווה בסיכון מוגבר לאטרופיה מוחית אזורית ובשכיחות מחלה צרברווסקולארית לאור נוקשות כלי דם, בפרט באלו עם רמת השכלה נמוכה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אות מוגבר בחומר הלבן מעיד על מחלת כלי דם קטנים דיפוזית המערבת את כלי […]

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה