משפחה

ההשפעה של מתן תוך-ורידי של Ferric Carboxymaltose על תפקוד חדר ימין (Eur J Heart Fail)

במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Heart Failure מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-FCM (Ferric Carboxymaltose, או פרינג’קט) בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל מוביל לשיפור במבנה ותפקוד חדר ימין ושיפור יכולת ההתכווצות של חדר ימין.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי FCM משפר תפקוד חדר שמאל בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל. עם זאת, ההשפעה של הטיפול התוך-ורידי על תפקוד חדר ימין עדיין אינו מובן היטב.

החוקרים השלימו ניתוח של נתוני מחקר IRON-CRT בו נכללו חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל עם חסר ברזל ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, אשר נותרו עם תסמינים למרות טיפול תרופתי אופטימאלי ו-CRT (Cardiac Resynchronization Therapy). המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול FCM או פלסבו. תפקוד חדר ימין נבחן כשינוי מתחילת המחקר עד לאחר שלושה חודשים במדד FAC (Fractional Area Change) של חדרי מין, TAPSE (Tricuspid Annular Plane Systolic Excursion) ו-שיא מהירות זרימה בדופלר בטבעת לטראלית של חדר ימין, לחץ דם סיסטולי בעורק הריאה (Systolic Pulmonary Artery Pressure, או SPAP) וכן יחס TAPSE/SPAP. הערכת רזרבת ההתכווצות של חדר ימין התבססה על השינוי במדד TAPSE במהלך קיצוב אינקרמנטלי ב-70, 90 ו-110 פעמות/דקה.

מדגם המחקר כלל 75 חולים שעברו הקצאה אקראית לקבלת FCM (37 חולים) או פלסבו (38 חולים). בתחילת המחקר, 72.5% מהחולים אובחנו עם הפרעה בתפקוד חדר ימין וב-70% הייתה עדות להרחבת חדר ימין.

לאחר שלושה חודשי מעקב, בחולים בזרוע FCM תועד שיפור משמעותי במדד FAC של חדר ימין (4.1%+ לעומת 2.2%- בזרוע הפלסבו, p=0.002) ובמדד TAPSE (0.98+ מ”מ לעומת 0.19- מ”מ, בהתאמה, p=0.020), אך לא בשיא מהירות הזרימה בטבעת לטראלית של חדר ימין. בקרב מטופלים ב-FCM תועד לחץ דם סיסטולי בעורק הריאה שהיה נמוך יותר מספרית, לצד שיפור ביחס TAPSE/SPAP (0.097+ לעומת 0.002+, p=0.008). בתחילת המחקר, בשתי הקבוצות תועדה רזרבת התכווצות חדר ימין מופחתת במהלך קיצוב אינקרמנטלי, אשר פחתה לאחר שלושה חודשי מעקב בזרוע FCM.

בחולים עם שיפור גדול יותר בתפקוד חדר ימין תועד סיכוי גבוה יותר לשיפור בדרגה גדולה יותר בתפקוד חדר שמאל (p<0.05).

ממצאי המחקר מעידים כי טיפול תוך-ורידי ב-FCM עשוי להביא לשיפור מבנה ותפקוד חדר ימין בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.

Eur J Heart Fail. 2022 Mar 18

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    ניטור תסמינים מרחוק באמצעים אלקטרוניים להערכת תוצאים לפי דיווח מטופלים לווה בהפחתת היקף האשפוזים בשיעור של 19% לאחר שלושה חודשים ובהיקף של 13% לאחר שישה חודשים בחולים עם מחלה ממארת תחת טיפול סיסטמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. התועלת של אמצעי ניטור מרחוק תועדה במגוון אוכלוסיות חולים, כולל אלו המתגוררים […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר