משפחה

שיעורי הישנות תרומבואמבוליזם ורידי נמוכים בחולים עם COVID-19 לאחר שחרור מאשפוז (Chest)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Chest עולה כי תוארו מקרי הישנות של אירועי תרומבואמבוליזם ורידי לאחר שנה אחת בחולים עם היסטוריה של תרומבואמבליזם ורידי בזמן אשפוז עם COVID-19 בדרגה חמורה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תועדה שכיחות גבוהה של אירועי תרומבואמבוליזם ורידי בקרב חולים מאושפזים עם COVID-19 בדרגה חמורה, אך אין נתונים ארוכי-טווח רבים בנושא ולא ברור אם COVID-19 הינו גורם סיכון זמני לתרומבואמבוליזם ורידי.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי, תצפיתי ובחנו את הנתונים אודות 48 חולים שפיתחו תרומבואמבוליזם ורידי על-רקע COVID-19 במהלך אשפוז בין מרץ 2020 ועד אפריל 2021. חציון משך המעקב עמד על 12 חודשים, כולל 6 חודשים לאחר הפסקת נוגדי-קרישה.

מהנתונים עולה כי 40 חולים אובחנו עם תסחיף ריאתי ו-8 חולים אובחנו עם פקקת ורידים עמוקים. התוצא העיקרי היה הישנות תרומבואמבוליזם ורידי והתוצא המשני היה אירוע דמם. החולים הוזמנו לביקורי מעקב לאחר חודש, שלושה חודשים, שישה חודשים ושנה מהאבחנה הראשונית של תרומבואמבוליזם ורידי.

לא תועדו מקרי הישנות תרומבואמבוליזם תסמיני לאחר השחרור מבית החולים במהלך או לאחר שימוש בנוגדי-קרישה. בסך הכול, 5 חולים (11%) אובחנו עם דימום במהלך תקופת הטיפול בנוגדי-קרישה: שלושה מהמקרים היו אירועי דמם מג’ורי ממערכת העיכול ושניים היו אירועי דמם מינורי שאירעו לאחר השחרור. שיעור אירועי דמם מג’ורי היה דומה לשיעור שתואר במחקרים קודמים. מרבית החולים (83%) קיבלו טיפול ב-LMWH כטיפול נוגד-קרישה ראשוני, כאשר 13% קיבלו טיפול פומי בנוגד-קרישה ישיר ו-4% טופלו בהפרין.

החוקרים כותבים כי שיעורים נמוכים אלו בחולים עם COVID-19 דומה לזה שתואר בחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי משנית לגורם זמני לא-ניתוחי.

Chest. Published April 7, 2022

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים