האם יש עדיפות לביצוע פעילות גופנית בשעות הערב? (Diabetes Care)

פעילות גופנית אירובית בעצימות בינונית או גבוהה המבוצעת בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ותחלואה מיקרווסקולארית במבוגרים עם השמנת-יתר, כולל אלו עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ידוע כי פרצי פעילות אירובית מתונה עד מאומצת משפרת גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים, אך לא ידוע אם ישנה חשיבות למועד ביצוע הפעילות הגופנית ואם זו מבוצעת בבוקר, אחר הצהריים או בערב.

במחקר הנוכחי נבחנו נתונים ממאגר UK Biobank אודות 29,836 משתתפים עם השמנת-יתר (מדד מסת גוף מעל 30; גיל ממוצע של 62.2 שנים), כולל 2,995 חולים עם סוכרת מסוג 2. פעילות גופנית אירובית הוגדרה כפרץ פעילות של לפחות 3 דקות ועצימות הפעילות סווגה כקלה, בינונית, או מאומצת בהתאם לנתוני מד האצה שנאספו מהמשתתפים.

המשתתפים סווגו לקבוצות לפי מועד ביצוע מעל מחצית מסך הפעילות הגופנית: בוקר (6 בבוקר עד 12 בצהריים), אחה"צ (12 בצהריים עד 6 אחה"צ), או ערב (6 בערב עד 12 בלילה) נבחנו אל מול אלו ללא פרצי פעילות אירובית.

הקשר בין מועד פעילות גופנית אירובית ובין הסיכון לתמותה מכל-סיבה, מחלה קרדיווסקולארית ומחלה מיקרווסקולארית (נוירופתיה, נפרופתיה, או רטינופתיה) נבחן לאורך חציון מעקב של 7.9 שנים.

מהנתונים עולה כי הסיכון לתמותה היה הנמוך ביותר עם פעילות גופנית מתונה-עד-מאומצת בשעות הערב (יחס סיכון של 0.39, רווח בר-סמך 95% של 0.27-0.55), עם סיכון נמוך עוד יותר באלו עם סוכרת מסוג 2 (יחס סיכון של 0.24, רווח בר-סמך 95% של 0.08-0.76) בהשוואה לאלו שלא עסקו בפעילות אירובית.

הסיכון לתמותה היה נמוך יותר עם פעילות גופנית אחה"צ (יחס סיכון של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.51-0.71) ובבוקר (יחס סיכון של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.79) בהשוואה לאי-ביצוע פעילות אירובית, אך קשר זה היה חלש יותר מזה שתועד עם פעילות גופנית בשעות הערב.

פעילות גופנית מתונה-עד-מאומצת בשעות הערב לוותה בסיכון נמוך יותר למחלה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.75) ומחלה מיקרווסקולארית (יחס סיכון של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.63-0.92), בהשוואה לאי-ביצוע פעילות גופנית.

בקרב משתתפים עם השמנת-יתר וסוכרת מסוג 2, פעילות גופנית מתונה-עד-מאומצת בשעות הערב לוותה בסיכון נמוך יותר לתמותה, תחלואה קרדיווסקולארית ומחלה מיקרווסקולארית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים כי מעבר לסך היקף פעילות גופנית בעצימות בינונית-עד-מאומצת, למועד ביצוע הפעילות הגופנית ישנה חשיבות רבה, כאשר פעילות בשעות הערב מלווה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה בהשוואה לביצוע פעילות בנקודות זמן אחרות לאורך היום.

Diabetes Care, Apr 10, 2024

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • רמות ויטמין D נמוכות בגיל שלוש שנים מלוות בסיכון מוגבר לאסתמה (Thorax)

    רמות ויטמין D נמוכות בגיל שלוש שנים מלוות בסיכון מוגבר לאסתמה (Thorax)

    בילדים עם היסטוריה של ברונכיוליטיס חמורה במהלך הינקות, רמות ויטמין D נמוכות (פחות מ-20 ננוגרם/מ"ל) בגיל שלוש שנים נקשרו עם סיכון מוגבר לאסתמה אאזנופילית ואאזנופיליה ללא אסתמה עד גיל שש שנים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Thorax. במחקר הפרוספקטיבי בחנו החוקרים את הקשר בין רמות ויטמין D בדם בגיל שלוש שנים ובין […]

  • דיכאון עלול להאיץ הידרדרות בריאות גופנית (PLoS Medicine)

    דיכאון עלול להאיץ הידרדרות בריאות גופנית (PLoS Medicine)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת PLoS Medicine עולה כי מטופלים עם היסטוריה של דיכאון נוטים לסבול ממספר גבוה יותר של מחלות גופניות כרוניות כבר בנקודת ההתחלה, לצד התפתחות מהירה יותר של מחלות נוספות לאורך הזמן, כך מדווחים חוקרים מבריטניה. החוקרים ניתחו נתונים אודות 172,500 משתתפים בגילאי 40-71 מתוך מאגר הנתונים שלUK BioBank . בסך הכול, […]

  • עליה בסיכון ארוך-טווח לתמותה קרדיווסקולארית במטופלים ששרדו SJS/TEN  (מתוך JAMA Dermatol)

    עליה בסיכון ארוך-טווח לתמותה קרדיווסקולארית במטופלים ששרדו SJS/TEN  (מתוך JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי בקרב מטופלים ששרדו SJS/TEN (או Stevens Johnson Syndrome/Toxic Epidermal Necrolysis) תועד סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד במהלך השנה הראשונה ונותר מוגבר למשך עד שבע שנים לאחר האבחנה הראשונית. במחקר הרטרוספקטיבי התמקדו החוקרים בחולים ששרדו SJS/TEN ונכללו במאגר […]

  • שימוש בסטרואידים אנאבוליים מלווה בסיכון מוגבר להתקף לב (Circulation)

    שימוש בסטרואידים אנאבוליים מלווה בסיכון מוגבר להתקף לב (Circulation)

    בקרב מבוגרים המדווחים על שימוש בסטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים תועד סיכון מוגבר למספר מחלות לב וכלי דם, כולל אוטם חד של שריר הלב, מחלת שריר הלב והפרעות קצב לב, בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation. החוקרים התבססו על נתונים מתכנית נגד-סימום שנערך בחדרי כושר ברחבי דנמרק בין השנים 2006 […]

  • טיפול ב-Empagliflozin מפחית סיכון לסוגים שונים של אוטם לבבי בחולי סוכרת מסוג 2 ומחלת לב טרשתית (Cardiovasc Diabetol)

    טיפול ב-Empagliflozin מפחית סיכון לסוגים שונים של אוטם לבבי בחולי סוכרת מסוג 2 ומחלת לב טרשתית (Cardiovasc Diabetol)

    מחקר חדש שפורסם בכתב העת Cardiovascular Diabetology מצא כי טיפול ב- Empagliflozin הפחית ב-21% את הסיכון לאירועי אוטם שריר הלב בחולים עם סוכרת מסוג 2 עם מחלת לב טרשתית. התועלת של הטיפול התרופתי תועדה בעיקר בהפחתת הסיכון לאוטם מסוג 1 (משנית לקרע רובד טרשתי) ומסוג 2 (משנית לחוסר איזון בין דרישה לאספקת חמצן ללב). ברקע […]

  • חשיפה לניקוטינאמיד אינה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (JAMA Dermatol)

    חשיפה לניקוטינאמיד אינה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (JAMA Dermatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי חשיפה לניקוטינאמיד אינה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים. עם זאת, בחולים עם היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית מג'ורית בעברם זוהה קשר הדוק עם סיכון מוגבר לסיבוך קרדיווסקולארי מג'ורי בעתיד. להערכת סוגיות בטיחות הנוגעות לסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים עם ניקוטינאמיד, המשמש באופן נרחב להפחתת הסיכון לסרטן […]

  • טיפול באמפגליפלוזין (ג'ארדיאנס) מפחית את הסיכון לאירועי אוטם לבבי בחולי סוכרת מסוג 2 עם מחלת לב טרשתית

    טיפול באמפגליפלוזין (ג'ארדיאנס) מפחית את הסיכון לאירועי אוטם לבבי בחולי סוכרת מסוג 2 עם מחלת לב טרשתית

    מחקר שפורסם בשנת 2024 בכתב העת Cardiovascular Diabetology מצא כי טיפול באמפגליפלוזין (ג'ארדיאנס) הפחית את הסיכון הכולל לאוטם שריר הלב בהיקף של 21% באופן מובהק סטטיסטית בחולי סוכרת סוג 2 עם מחלת לב טרשתית. מחקרים קודמים הראו כי הטיפול התרופתי עם מעכב SGLT2 מסוג אמפגליפלוזין (ג'ארדיאנס) מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים, אך אין מידע רב […]

  • עליה בשכיחות תסמונת POTS לאחר מגפת הקורונה (Eur Heart J Qual Care Clin Outcomes)

    עליה בשכיחות תסמונת POTS לאחר מגפת הקורונה (Eur Heart J Qual Care Clin Outcomes)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Hearth Journal – Quality of Care and Clinical Outcomes מדווחים חוקרים על עליה בשיעורי הימצאות תסמונת POTS (או Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome) לאחר מגפת COVID-19, אך נרשמה ירידה בשיעורי הפרעות במערכת העצבים האוטונומית ותחלואה נלווית לאחר המגפה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמונת POTS הינה הפרעה כרונית, המתאפיינת בעליה חריגה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה