רמות חומצה אורית בדם מנבאות באופן בלתי-תלוי את הסיכון למחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית במבוגרים צעירים ללא השמנה, כאשר רמות גבוהות, גם במסגרת הטווח התקין, מלוות בסיכון מוגבר למחלת כבד שומני, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Digestive Diseases and Sciences.
החוקרים מסבירים כי רמות חומצה אורית בדם עשויות לשמש כסמן מנבא אפשרי של מחלת כבד שומני, ששכיחותה ברחבי העולם מצויה במגמת עליה, גם בקרב אלו ללא השמנת-יתר. כעת הם השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי להערכת הקשר בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון למחלת כבד שומני במבוגרים צעירים (מתחת לגיל 45 שנים) ללא השמנת-יתר או מחלת כבד שומני בתחילת המחקר.
רמות חומצה אורית בדם בזמן צום נמדדו בתחילת המחקר, כאשר המשתתפים סווגו לארבע קבוצות על-בסיס רבעונים שנעו בין הרבעון התחתון (פחות מ-209 מיקרומול/ליטר) לעליון (302 מיקרומול/ליטר ומעלה). התוצאים נקבעו על-פי בדיקות אולטרה-סאונד של הבטן בזמן צום, עם מעקב כל שנתיים.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 10,938 משתתפים (גיל ממוצע של 36.02 שנים, 59% גברים), כאשר 4,835 אובחנו עם מחלת כבד שומני לאורך חציון מעקב של 9.95 שנים.
בהשוואה לאלו ברבעון התחתון של רמות חומצה אורית בדם, אלו ברבעון העליון היו בסיכון מוגבר למחלת כבד שומני (יחס סיכון מתוקן של 1.095, p=0.0383), כאשר הסיכון היה גבוה יותר באלו ברבעון השלישי (יחס סיכויים של 1.196, p<0.0001) וברבעון הרביעי (יחס סיכון של 1.412, p<0.0001). לאחר תקנון לכלל הערפלנים, החוקרים זיהו קשר לא-ליניארי בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון למחלת כבד שומני (p<0.05).
ברבעון העליון של רמות חומצה אורית בדם, הסיכון למחלת כבד שומני היה גבוה יותר בגברים לעומת נשים, באלו עם השמנה בטנית לעומת השמנה לא-בטנית, ובאלו עם רמות hs-CRP מעל 3 מ"ג/ליטר לעומת אלו עם רמות של עד 3 מ"ג/ליטר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי עליה בריכוז רמות חומצה אורית בדם בתוך הטווח הפיזיולוגי, גם אם לא הגיעו לטווח של היפראוריצמיה, מלווה בעליה משמעותית בהיארעות מחלת כבד שומני. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע מהו היעד האופטימאלי של רמות חומצה אורית בדם.
Digestive Diseases and Sciences, Feb 2025
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!